הרפורמה הכמעט אוטופית של כחלון 
אינה כוללת את עובדי הבנקים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה הכמעט אוטופית של כחלון 
אינה כוללת את עובדי הבנקים

במצע של מפלגת כולנו יש התעלמות מוחלטת מההשלכות האפשריות של הרפורמה על העובדי בבנקים - שיפגעו ממנה ראשונים

6תגובות

שר האוצר המיועד, משה כחלון, הנישא על כנפי הצלחתה של רפורמת הסלולר, מתעתד להנהיג רפורמה בענף הבנקאות. הרפורמה, שמתארת מפלגת כולנו בראשותו של כחלון, היא כמעט אוטופית ונוגעת לכיס של כולם: שוק חופשי שיוביל לתחרות - שתוביל להוזלה משמעותית בעלויות לצרכן. ואולם, ההשלכות השליליות האפשריות של רפורמה כזאת אינן מופיעות במצע המפלגה.

ההיסטוריה מלמדת כי ב"רפורמות", מלה מכובסת לשינויים מבניים, הראשונים לשלם את המחיר, כמעט באופן אוטומטי ולא מוצדק, הם העובדים. כך היה בחברת דואר ישראל, כך היה במינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל), כך ברשות השידור - וכך צפוי להיות גם בבנקים.

אם תצא הרפורמה אל הפועל, מערכת הבנקאות תתמודד עם חבלי לידה, רגולציה ושינויים מבניים דרמטיים. כל אלה עלולים להביא, בטווח הקצר והארוך, לעלייה בהוצאות ולירידה בהכנסות. הבנקים ייאלצו לבצע התאמה של מבנה ההוצאות, כשהדבר הקל והנוח ביותר לביצוע הוא לפטר עובדים, או כלשון המצע הנעימה לאוזן: "צעדי ייעול והפחתת הוצאות מיותרות".

דודו בכר

עוד מלמדת ההיסטוריה שמעסיקים נוטים לנצל לא פעם משברים, דרמטיים יותר או פחות, לצורך "התייעלות" ופיטורי "צמצום", מה שזוכה לרוח גבית מצד הציבור שאוהב לשנוא את העובדים המאורגנים בלא סיבה. הקמפיין של נתניהו בהקשר של עובדי רשות השידור והנמלים משל היו טרוריסטים, פרט בדיוק על המיתר הזה. במקרה של רפורמה בבנקים, תינתן גם רוח גבית של הרגולטור - שר האוצר.

במערכת הבנקאות קיימים אמנם הסכמים קיבוציים ותיקים וקשיחים, ומטבע הדברים הנהלות הבנקים יתמודדו בהצלחה עם ההסתדרות ועם הוועדים במקרה של רפורמה. כדי להתגבר על כך, ניסיון העבר מראה שהמעסיקים מציעים תוכניות פרישה בתנאים משופרים, יותר או פחות, לעובדים ותיקים, בבחינת הרע במיעוטו, במטרה להחליפם בעובדים צעירים וזולים. לצדם, ישלמו את המחיר גם אלפי העובדים הארעיים במערכת הבנקאות.

בניגוד לתפישה הרווחת בנוגע לשכר עובדי הבנקים, כ-4,000 עובדים במערכת הבנקאות משתכרים שכר מינימום, וכ-10,000 עובדים מקבלים שכר ברוטו של כ-7,000 שקל בלבד. חלק גדול מהעובדים באוכלוסייה זו, הם ארעיים. חלק אחר מהעובדים מצליח "לגמור את החודש" ולהחזיק את הראש מעל המים. חלק גדול יותר נהנה מביטחון תעסוקתי רב יותר מהמקובל במקומות עבודה אחרים. אלא שזאת לא סיבה לשנוא עובדים אלה, ובוודאי שהם אינם אשמים בתחלואי מערכת הבנקאות בישראל.

להיפך, עובדים עם ביטחון תעסוקתי שאינם עניים, הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית והם אלה שמניעים אותה. אין מדובר באויבי העם, כי אם במי שיכולים לקנות במכולת, להחזיר את המשכנתא ולשלם ועד הורים בלי להצטרף לרשימת הנזקקים. במקום לשנוא אותם, מוטב לייחל שאלה יהיו גם העובדים האחרים בישראל.

במצע של מפלגת כולנו יש התעלמות מוחלטת מההשלכות האפשריות של הרפורמה על עובדי הבנקים. אם לא די בכך, האחריות המוסרית על פיטורי עובדים שעלולים לבוא, לא תתגלגל לפתחה של המפלגה והעומד בראשה, כי אם לראשי הבנקים - שהרי הם אלה שימשיכו להרוויח שכר דמיוני (גם אם פחות מהנהוג היום) והם אלה שיוציאו מכתבי פיטורים.

כחלון, הילד מגבעת אולגה, בן למשפחה בת תשע נפשות וסיפור הצלחה ישראלי, ייצא נקי. אין רפורמות בלי מחיר, ואת המחיר הזה ישלמו העובדים - לא המנהלים הבכירים ולא נבחרי הציבור.

עו"ד סבוראי ועו"ד בשה הם שותפים במשרד עורכי הדין בני כהן ושות', המתמחה ביחסי עבודה קיבוציים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות