השלב הבא 
במהפכת המכללות

מה שהחל כמהלך לפתיחת שורות האקדמיה לכל שכבות האוכלוסייה צריך כיום להפוך למפעל שאפתני בקנה מידה גדול הרבה יותר

עמי מויאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמי מויאל

בימים אלה מלאו 20 שנה למהפכת ההשכלה הגבוהה שחוותה ישראל בשנות ה-90, כאשר ה (המל"ג) אישרה למכללות להעניק תארים אקדמיים. מטרת המהלך באותם ימים היתה להגדיל את הנגישות לאקדמיה לכלל האוכלוסיות בישראל, לרבות לסטודנטים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ובכך לצמצם פערים חברתיים ולחזק את החינוך, את ההשכלה הגבוהה ואת הכלכלה הישראלית.

שני עשורים לאחר מכן, ניתן לומר שהמהפכה הצליחה - ובגדול. בעוד שבאמצע שנות ה-90 למדו במכללות כ–13.5 אלף סטודנטים, מאז ראשית העשור הנוכחי טיפס מספרם לכ–100 אלף, וכיום, כ–66% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות, ובמקביל, מספר הסטודנטים הכולל במוסדות להשכלה גבוהה צמח לכ–300 אלף סטודנטים.

הצלחת מהפכת ההשכלה הגבוהה וההתייצבות בפעילות המכללות מאפשרת למכללות האקדמיות להנדסה למלא תפקיד בעל אחריות חברתית רבה יותר בחברה הישראלית. בעזרת התשתיות שהוקמו, ההון האנושי הייחודי, הידע שנצבר והקשרים עם התעשייה, יכולות המכללות האקדמיות להנדסה להיות גשר בין מערכת החינוך, שאת בוגריה הן קולטות, לבין התעשייה שקולטת את בוגרי המכללות. המהלך, שיכול להיחשב כחלק מעידוד "למידה לאורך כל החיים", יוביל ליצירת רצף חינוך־אקדמיה־תעשייה.

סמינר הקיבוציםצילום: יעל אנגלהרט

מנכ"ל המל"ג, גדי פרנק, הצביע (TheMarker 27.2.15) על כיוון לייעוד החדש של המכללות. לדבריו, על המכללות לא להישאר רק בעולם ההוראה אלא להתפתח גם לעולם המחקר תוך אפשרות לשימת דגש על מחקר יישומי. זאת, בדומה לנעשה בשנים האחרונות במרכזי מו"פ שמפעילה מכללת אפקה, המקיימים פעילות מחקרית במימון קרנות חיצוניות ופרויקטים עם התעשייה וגופים ממשלתיים.

קיום מחקר יישומי במכללות האקדמיות להנדסה יוכל לשמש נדבך מרכזי ביצירת קשר משמעותי בין האקדמיה לתעשייה. ככלל, פעילות מחקרית במכללות תשביח את ההוראה ותסייע בידן לממש את יעודן כמוסדות אקדמיים. שיתוף פעולה זה, לו נדרשת תמיכה ועידוד של הממשלה, יסייע לקלוט אנשי סגל אקדמי איכותיים שיוכלו לעסוק במחקר יישומי בשיתוף חברות ומיזמים שונים. אנשי סגל כאלה, בעלי רקע הנדסי וניסיון בתעשייה, יציעו איכויות הוראה גבוהות לצד מחקרים יישומיים לתועלת האקדמיה והתעשייה.

למכללות להנדסה יש את המוטיבציה והיכולת לסייע בהתמודדות עם אחת הבעיות הבוערות של החברה הישראלית כיום – העלאת מספר תלמידי התיכון שניגשים לבגרויות במקצועות המדעיים. על המכללות האקדמיות להנדסה להדק את הקשר עם מערכת החינוך כדי לסייע במתן מענה לסוגיה זו, המטרידה את כל מי שעוסק בהכשרה מדעית־טכנולוגית. בוגרי התיכונים הם קהל היעד העיקרי והאיכותי עבור המכללות האקדמיות להנדסה, כל שכן בעת שבה נפתחה אפשרות הקבלה ללימודים אקדמיים על סמך ציוני הבגרות בלבד. יש לחשוף את תלמידי בתי הספר למכללות האקדמיות להנדסה באמצעות ביקורים במכללות, השתתפות בהרצאות במכללות, התנסות במעבדות בנושאים מתקדמים, השתתפות בתחרויות ועוד. במקביל יש לעודד שיתופי פעולה בין מכללות להכשרת מורים ומכללות להנדסה בנושאים כמו קידום הוראה מבוססת פרויקטים שעושה שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. ניתן לקדם גם לימודי תעודת הוראה לבוגרי הנדסה, כך שמערכת החינוך תוכל ליהנות, גם אם במשרה חלקית, מכוח אדם הנדסי שילמד בבתי הספר.

מה שהחל כמהלך לפתיחת שורות האקדמיה לכל שכבות האוכלוסייה צריך כיום להפוך למפעל שאפתני בקנה מידה גדול הרבה יותר. צריך לאפשר למכללות האקדמיות להנדסה להתרחב לייעוד חברתי רחב יותר לתועלת המשק. תוכנית לאומית לחינוך מדעי־טכנולוגי שתגדיר מחדש - בשיתוף הגורמים הנוגעים בחינוך והשכלה גבוהה בישראל — את ייעוד המכללות היא דבר נדרש. כך ניתן יהיה לממש רצף חינוכי לתלמידים ולהצעיד קדימה את החינוך המדעי־טכנולוגי בישראל.

פרופ' מויאל הוא נשיא מכללת אפקה להנדסה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker