מטען הצד שמביא ארדואן לבחירות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

מטען הצד שמביא ארדואן לבחירות

בעוד שלושה חודשים יתקיימו בחירות לפרלמנט הטורקי, דווקא בשעה שהצמיחה במשק מפגינה חולשה ■ בסקר שנערך במדינה התברר כי יותר מ-60% מהאזרחים מודאגים מרמת האבטלה, שעומדת על שיא - 10.7% ■ אבל זה לא הנתון היחיד שצריך להדאיג את ארדואן

4תגובות

"אתה נלחם על עצמאותך, אבל אמור לי, האם אינך תלוי בגורמים אחרים?" ההערה הארסית הזאת ששיגר נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, לעבר נגיד הבנק המרכזי ארדן באשצ'י, שבה רמז בבוטות לכך שהנגיד הוא בובה של "גורמים פוליטיים" עוינים, אינה הפעם הראשונה שבה מתנפל ארדואן על הבנק המרכזי.

להשתלחויותיו של ארדואן יש היסטוריה. כשהתחוללו ההפגנות הגדולות באיסטנבול בקיץ 2013 נגד כוונת הממשלה להרוס את פארק גזי בעיר ולהקים במקומו מרכז מסחרי, האשים ארדואן את "לובי שערי הריבית" בקשירת קשר לזעזע את השלטון ואפילו להפילו בגלל מדיניותו הכלכלית. "לובי" זה, טען ארדואן, מורכב מאנשי עסקים גדולים, שמרוויחים מכך ששער הריבית במדינה גבוה, והם יעשו הכל, כולל הפלת השלטון, כדי לשמור על השער הגבוה.

לארדואן יש תורה כלכלית שלמה סביב הריבית. הוא גורס כי ריבית של 10%, כפי שהיתה עד החודש שעבר, היא שגורמת לאינפלציה ששיעורה 7.5% (לעומת היעד של 5%). לדבריו, היא בולמת משקיעים זרים מלהגיע למדינה והיא מכווצת את הצמיחה הכלכלית. עלי בבג'אן, מן הבכירים במפלגת השלטון, שממונה על עיצוב המדיניות הכלכלית של טורקיה מאז 2002, ניסה להסביר לארדואן כי ריבית גבוהה היא דווקא התשובה לאינפלציה גבוהה - אבל בתגובה הוא ספג נזיפה חריפה על כך שהוא ונגיד הבנק חוברים לכאורה יחד ומשרתים "אינטרסים זרים". מיהם בעלי האינטרסים הזרים? כולם, מן המשקיעים המערביים ועד אנשי עסקים טורקיים, עבור דרך יריבים פוליטיים. בפברואר הוריד הבנק המרכזי את הריבית ב–2.5%, אבל זה לא הספיק לארדואן.

רויטרס

העימות הפומבי בין הנשיא לבנק המרכזי ולאחד הכלכלנים המוערכים במדינה עורר מיד סימני שאלה בקרב הקהילה העסקית בעולם ובעיקר בארה"ב, שבה ביקר ראש הממשלה, אהמט דאוותאולו, בשבוע שעבר כדי להרגיע את המשקיעים. דאוותאולו אינו כלכלן אמנם, אבל הוא מבין היטב את ההשלכות הפוליטיות שעלולות לנבוע מחששה של קהילת העסקים האמריקאית, שמהווה כ–20% מכלל המשקיעים בבורסה הטורקית.

בעוד שלושה חודשים יתקיימו בחירות לפרלמנט הטורקי, דווקא בשעה שהצמיחה במשק הטורקי מפגינה חולשה. מפלגת הצדק והפיתוח, שבמשך 13 שנים עשתה את הונה הפוליטי משיעור צמיחה מרשים של כ–7% בשנה, ניצבת בשנתיים האחרונות בפני נתון מדכא של 3.1% צמיחה. בסקר שקיים המכון ללימודי כלכלה וחברה, התברר כי יותר מ–60% מהאזרחים מודאגים מרמת האבטלה, שעומדת על שיא של 10.7%.

לא דאעש וגם לא יחסי החוץ של טורקיה מטרידים את אזרחי המדינה, אלא עתידם הכלכלי, שכבר מעורר את השאלה האם "הנס הכלכלי" של ארדואן עומד להתפוגג. לפיכך, בדילמה שבין אינפלציה גבוהה ושיעור ריבית נמוך לבין אבטלה ושיעור ריבית גבוה, ארדואן מעדיף את האופציה הראשונה. לא סתם מעדיף, הוא דוחף ובועט - ואם יהיה צורך, הוא גם יביא לפיטוריהם של נגיד הבנק ושל בבג'אן ממשרותיהם.

למחלוקת על הריבית מצטרפת גם הדאגה להיקף היצוא הטורקי, שספג בעיקר בשנתיים שחלפו כמה מהלומות קשות. מדיניותו הביקורתית של ארדואן כלפי שלטונו של נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, ותמיכתו באחים המוסלמים, עלולות לגרום לכך שהסכם הסחר שנחתם בין מצרים לטורקיה ב–2012 לא יחודש באפריל. הסכם זה נועד לעקוף את נתיב הסחורות הטורקיות דרך סוריה לעבר סעודיה, בכך שמעבורות טורקיות יעבירו את הסחורות לנמל פורט סעיד, וממנו באמצעות אוניות מצריות לסעודיה. אם ההסכם לא יחודש, ייגרם נזק כבד לסחר עם סעודיה, שמסתכם בכ–7 מיליארד דולר.

הסחר עם מצרים, שיחסיה עם טורקיה בשפל חסר תקדים, ירד באופן משמעותי, כשלשכות המסחר המצריות יצאו בקריאה להחרים סחורות טורקיות ומעודדות אזרחים שלא לטוס בחברת התעופה הטורקית. הסחר עם סוריה כמעט שאינו קיים, והסחר עם עיראק, שמייבאת מטורקיה כשליש ממוצריה, נפגע בשל השתלטות דאעש על חלק מהצירים שמחברים בין טורקיה לעיראק.

מדיניותו של ארדואן סיבכה את קהילת העסקים הטורקית גם בלוב. כ–4.5 מיליארד דולר הם סך החובות של חברות לוביות פרטיות וממשלתיות לחברות טורקיות, שמחזיקות בציוד בנייה וייצור בלוב, שערכו כ–7 מיליארד דולר. בלוב מכהנות עתה שתי ממשלות - האחת, שמושבה בעיר טוברוק, מונתה על ידי פרלמנט שנבחר ביוני שעבר ומוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית, ואילו השנייה, שסירבה לקבל את תוצאות הבחירות ושנשענת על כוחם הפוליטי של האחים המוסלמים ותנועות דתיות אחרות, יושבת בטריפולי הבירה.

ארדואן, כמעט כצפוי, תומך בממשלה בטריפולי ומכיר בה כממשלה החוקית. לא בטוח שתמיכה זו תחזיר לחברות הטורקיות את החובות שחייבים להן. מה שברור הוא שבינתיים מחויבים מטוסים טורקיים לנחות בשדה התעופה במזרח לוב, כדי לעבור בדיקה בטרם ימשיכו את מסעם למערב המדינה. לכאורה, החשש הוא מפני הברחה של אנשי דאעש לתוך המדינה - אבל למעשה, מדובר בעוד אמצעי לחץ שמצרים מפעילה נגד טורקיה.

מטוסים טורקיים אינם יכולים לטוס ישירות בין איסטנבול ללוב ובחזרה, משום שיוון וקפריסין אינן מאפשרות למטוסים אלה לעבור דרך המרחב האווירי שלהן. הנתיב האווירי עובר לפיכך דרך מצרים וממנה ללוב. מצרים מתנה את ההיתר בבדיקה של פקחי ממשלת לוב המוכרת - אולי לא עניין מהותי, אבל בהחלט מעצבן, מסרבל ומעליב. זהו המטען שעמו ייאלץ ארדואן להגיע לבחירות. סיבה טובה דיה לכעס ולתסכול שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות