לשקם קרקעות - ולפתור את בעיית הדיור - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשקם קרקעות - ולפתור את בעיית הדיור

יש שני פקטורים הכרחיים כדי להפוך השקעה כספית בשיקום קרקע החשודה כמזוהמת להשקעה הגיונית

המשרד להגנת הסביבה מעריך כי בישראל ישנם 23,100 מוקדים של קרקעות מזוהמות, הנפרשים על שטח כולל של כ–4,000 דונם - שטח המוגדר כקרקע החשודה כמזוהמת בשל פעילויות תעשייתיות שונות. מידע זה פורסם בדו"ח של המשרד בנושא הערכת עלויות ארצית של סקירה וטיפול בקרקעות מזוהמות.

במסגרת הדו"ח, מעריך המשרד כי העלות הכוללת לביצוע חקירה וטיפול בשטחים אלה מסתכמת בכ–9 מיליארד שקל. ברור לכל כי מדובר בשקעה כספית עצומה בכל קנה מידה. בהתאם לכך אנו צריכים לשאול את עצמנו, כציבור וכיחידים, האם השקעה זו כדאית בכלל אל מול מה שהיא יכולה להניב עבורנו.

על פי משנתם השחוקה של נבחרי הציבור, מלאי הקרקעות הפנויות המיועדות לפיתוח מצטמצם והולך במגמה גוברת והולכת. ישראל היא מדינה קטנה שאינה שופעת במרחבים, וזאת עובדה. ואולם מקבלי ההחלטות שומטים עובדה חשובה: בטווח המיידי הבעיה אינה מחסור בקרקעות, אלא בקרקעות זמינות לפיתוח. כלומר, קיים מלאי של שטחים המיועדים לפיתוח, שיכולים לתת מענה לחלק ניכר מהביקוש, אך חסמים שונים מונעים את השימוש בשטחים אלה. חסם עיקרי נובע מכך שחלק לא מבוטל מהשטחים כולל קרקעות החשודות כמזוהמות - שהשימוש בהן מוגבל מאוד, ומכל מקום, ייעודן לצורכי פיתוח כרוך בהליכים משפטיים תכנוניים ממושכים ובהוצאות כספיות אדירות.

דב גרינבלט

קרקעות מזוהמות הן בעיה סביבתית מהותית, שלמרבה הצער אינה מצויה בראש מעייניהם של נבחרי הציבור. אמנם נעשים ניסיונות מצד הרשויות לטפל בבעיה, אלא שבהיעדר רגולציה כוללת קיים קושי רב ליישם זאת. גרירת הרגליים בהסדרה כוללת של הנושא מעמידה בסיכון את הסביבה שבה אנו חיים ואת בריאותנו, ומהווה מכשול בדרך לפיתוח קרקעות אלה לטובת הציבור. לאור זאת, השקעה כספית בטיפול בקרקע מזוהמת, למרות עלותה שעשויה להגיע למיליוני שקלים, נהפכת מהשקעה ראויה להשקעה מסוכנת - שספק אם יש בצדה תועלת סביבתית.

יש שני פקטורים הכרחיים כדי להפוך השקעה כספית בשיקום קרקע החשודה כמזוהמת להשקעה הגיונית. ראשית, נדרש להסדיר בהקדם רגולציה כוללת בנושא, הקובעת לכל הפחות הגדרה ברורה מהי קרקע מזוהמת, מיהו המנגנון הראוי להטלת אחריות לטיפול בזיהום, יצירת מקורות מימון לשיקום קרקעות וכן יצירת תמריצים לבעלי עניין בקרקע לקידום שיקומה. שנית, יש לקבוע תקינה מקצועית מחייבת, שתספק ודאות עבור המחזיק בקרקע החשודה כמזוהמת, הן לגבי יעדי השיקום של הקרקע והן לגבי אופן הטיפול בקרקעות אלה.

צפיפות האוכלוסין בישראל היא בין הגבוהות בעולם, ולנוכח שיעור הריבוי הטבעי, הגבוה יחסית למדינות המערב, המשמעות היא שהביקוש לקרקעות למגורים, למסחר ולתעשייה יגבר ויילך בעתיד. בהתאם לכך, מלאי הקרקעות המיועד לבינוי, בייחוד באזורי הביקוש, מצטמצם והולך - ואנו עתידים להתמודד עם משבר חמור בעתיד.

בימים אלה, כשהבחירות לכנסת בפתח, נוצרה הזדמנות מיוחדת לציבור ללחוץ על נבחריו בדרישה להסדיר רגולציה שלמה, הכוללת מתווה כולל לטיפול בקרקעות מזוהמות, לרבות תקינה מקצועית מחייבת לגבי יעדי השיקום שלהן. כך נוכל לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: התמודדות עם אחת הבעיות הסביבתיות הקשות בישראל, ושחרור שיעור מסוים מהקרקעות הכלואות - לצד הקלה, חלקית לפחות, במצוקת הנדל"ן.

עו"ד בר־לב הוא שותף ומנהל 
מחלקת איכות סביבה במשרד תדמור ושות' ופרופ' יובל לוי ושות'; 
דיין היא עורכת דין במחלקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות