רגולציה סביבתית חדשה תעזור גם לתעשייה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רגולציה סביבתית חדשה תעזור גם לתעשייה

תקופה זו היא הזדמנות מצוינת למועמדים לכנסת להיות יצירתיים ובעלי תעוזה פוליטית לשנות את המסרים המיושנים בתחום הסביבתי, ולהתמקד במצעי הבחירות שלהם בסוגיית ליבה בתחום הסביבתי

שוב אנחנו בפתחה של מערכת בחירות. שוב שומעים הבטחות של המפלגות השונות בסוגיות רבות ומגוונות. חלק מהרעיונות חדשניים, ואילו אחרים הם מיחזור של רעיונות מהעבר.

באופן עקרוני, מיחזור הוא דבר מבורך, בפרט בהקשר של איכות הסביבה. עם זאת, הגיע הזמן להתמודד בגבורה עם סוגיות הליבה בתחום הסביבתי, ולהפסיק עם המיחזור האינסופי של מסרי העבר.

בשנים האחרונות חלה הפחתה דרמטית בפליטות התעשייה, ובכלל זה פליטות לאוויר, שפכים ופסולת. הפחתה זו היא תוצאה של השקעות עתק של המפעלים בפרויקטים ובטכנולוגיות בתחום הסביבתי, בין היתר מתוך ראייה ארוכת טווח לפיתוח תעשייה בת קיימא, המביאה לאיזון מיטבי בין שיקולי סביבה, חברה וכלכלה.

איזון זה הוא המפתח להמשך קיום תעשייה ישראלית יציבה ואיכותית, המהווה קטר כלכלי ותעסוקתי למשק כולו, בכפיפה אחת עם סביבה נקייה ובטוחה יותר, לטובתנו ולטובת עתיד ילדינו. הגעה לנקודת האיזון הנדרשת מחייבת שיתוף פעולה ומעורבות של כל הנוגעים בדבר, ובראשם התעשייה והממשלה. לתעשייה מחויבות לחתור ליישום הטכניקות המיטביות הזמינות, כדי להביא להפחתה מתמדת בפליטות. הממשלה, לעומת זאת, צריכה לאמץ מדיניות סביבתית ברורה וכתובה, ברמה דומה למדיניות הרווחת במדינות המפותחות.

המציאות בישראל שונה ורחוקה מהמדיניות במדינות המפותחות: המפעלים בארץ מתמודדים עם שינויים תכופים בהוראות ובתקנים, וכן בדרישות סותרות של הגופים הרגולטוריים, המייצרות בעבורם כפל עלויות בעת יישומן. היעדר הסנכרון בין הגופים גורם עלויות הנאמדות במיליוני שקלים בשנה, המועמסות בסופו של דבר על מוצרי הקצה שכולנו רוכשים מדי יום.

על הממשלה ליצור רגולציה ברורה, שקופה, ישימה ופשוטה, כדי לאפשר ודאות רגולטורית לתעשייה. בשלב הראשון, רצוי שהממשלה החדשה תקדם ביתר שאת את תהליך הרישוי המשולב — תהליך שנמצא בהליכי גיבוש זה כשנתיים, ומטרתו לגבש אסדרה סביבתית שתגן על הסביבה ועל בריאות האדם, לצד פישוט הליכים ביורוקרטיים ומתן ודאות ואופק תכנוני לתעשייה לטווח הארוך. אחד הקריטריונים ההכרחיים לשילוב באסדרה זו הוא אינטגרציה וסנכרון בין הדרישות הרגולטוריות של הרגולטורים השונים מהתעשייה.

יישום תהליך הרישוי המשולב קריטי לתעשייה, היות שהוא מאפשר לתכנן את האסטרטגיה העסקית לטווח הארוך, תוך הערכת היכולת של המפעל להתמודד בסביבה העסקית שלו. יתר על כן, על הממשלה לקדם ביתר שאת את אימוצה של מתודולוגיה אירופית מתקדמת לבחינת מכלול של שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים בעת קביעת רגולציה חדשה — גישת ה–Regulatory Impact Assessment.

התעשייה היא עוגן תעסוקתי וכלכלי חשוב ביותר בישראל: היא אחראית לכ–14% מהתמ"ג, ומעסיקה כ–360 אלף מועסקים במישרין, ופי שניים־שלושה מכך בעקיפין. בשל כך, הבטחה של צמיחת התעשייה לטווח הארוך באמצעות רגולציה מאוזנת ויציבה, לצד המשך המאמצים להפחתת ההשפעה של תהליכי הייצור שלה על הסביבה, היא אינטרס לאומי.

תקופה זו היא הזדמנות מצוינת למועמדים לכנסת להיות יצירתיים ובעלי תעוזה פוליטית לשנות את המסרים המיושנים בתחום הסביבתי, ולהתמקד במצעי הבחירות שלהם בסוגיית ליבה בתחום הסביבתי — יצירת צמיחה ירוקה באמצעות רגולציה סביבתית מתקדמת, הרואה בקדמה, בפיתוח, בערך העבודה, במחקר ובשמירה על הסביבה יעדים משולבים זה בזה. הצמיחה הירוקה היא אינטרס לאומי חוצה מפלגות.

הכותב הוא ראש אגף סביבה, בריאות ובטיחות בהתאחדות התעשיינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות