להגדיל את השקיפות של רשות ניירות ערך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להגדיל את השקיפות של רשות ניירות ערך

השאלה הראויה לליבון שלא זכתה למענה מתאים בפרסומים מהעת האחרונה, היא זו: האם בבחינה של גבולות ההסמכה החקיקתית, אין חוטא יו"ר הרשות לתפקידו?

21תגובות

בשנה האחרונה סוקרה בתקשורת שוב ושוב מערכת היחסים הטעונה בין רשות ניירות ערך מזה לבורסה לניירות ערך מזה. לפי פרסומים שונים, יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, החליט באופן אישי לנקוט צעדים כלפי הנהלת הבורסה, שהיא חברה פרטית, והביא באמצעות הפעלת לחץ - בין באמצעות נציג הרשות בדירקטוריון הבורסה ובין אם באמצעות התקשורת - להתפטרותם של שני נושאי המשרה הבכירים ביותר שכיהנו בה מזה שנים רבות. בתחילה התפטרה באופן כפוי מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, ובהמשך התפטר באופן וולנטרי יו"ר דירקטוריון הבורסה, שאול ברונפלד.

בהכירי את הפעילות ברשות ניירות ערך לאורכה ולרוחבה, ואת המסגרת הנורמטיבית שעיקרה בגבולות ההסמכה, השאלה הראויה לליבון שלא זכתה למענה מתאים בפרסומים מהעת האחרונה, היא זו: האם בבחינה של גבולות ההסמכה החקיקתית, אין חוטא יו"ר הרשות לתפקידו? ודוק: מאין יונק יו"ר הרשות את סמכותו, ונוקט על דעתו-שלו בסנקציות (עקיפות) כלפי הבורסה ובעלי התפקידים המכהנים בה.

דיינו בהפנייה להוראות חוק ניירות ערך. סעיף 3(א) קובע באופן חד וברור: "הרשות תהיה מורכבת מחברים שימנה שר האוצר", קרי חברי המליאה. תמהני: האם ייתכן שיו"ר הרשות יקבל החלטות כה מהותיות בנושאים רגישים מעין אלה הנוגעים לבורסה ולגורמים המאיישים אותה בשם חברי המליאה, ללא שיתופם כלל בסוגיה שעל הפרק (זה נלמד מהפרוטוקולים של דיוני המליאה, המפורסמים באתר הרשות). דומני כי זהו לא המנגנון שייעד המחוקק לרשות ניירות ערך, הן מבחינת טיבו, הן מבחינת אופיו. במלים אחרות: הייתכן שרשות ניירות ערך - הגורם המופקד על ענייניו של ציבור המשקיעים, המבקשת להצטייר כמופת לממשל תאגידי מתקדם - מעודדת קבלת החלטות על ידי יו"ר הרשות, ללא שיתוף יתר חברי המליאה.

מיכל פתאל

על כל אלה יש להוסיף כי לא חזינו עד היום בתקדים של הדחת ראשי הבורסה, אף לא בתקופת משבר ויסות מניות הבנקים, שפקד את מדינתנו בשנות ה-80 המוקדמות. לראשונה, "הודחו" דווקא מי שבתקופת כהונתם עמלו שנים רבות על הקמת שוק האופציות, מחשוב המסחר, הורדת עמלות המסחר בשיעור ניכר, צמצום סיכוני הסליקה, פרסום עשרות מדדי מניות ואג"ח, הפעלת רישום כפול, קביעת דרישות מחמירות להון עצמי של חברי הבורסה, הגדלת כרית ההון העצמי של הבורסה והמסלקות, פתיחת האפשרות לעשיית שוק ומסחר אלגוריתמי, הנהגת מסחר בתעודות סל, הפצת דיווחי החברות הציבוריות באתר הידידותי מאי"ה ועוד כהנה וכהנה.

הפתרון, לטעמי, מתמצה בכך שעל חברי המליאה למלא כהלכה את תפקידם. בד בבד, יש לפעול להבטחת האפקטיביות שבכהונת חברי המליאה, בין היתר באמצעות פיקוח רחב יותר על הנעשה בין כותלי הרשות פנימה, הגדלת כמות ישיבות המליאה לבסיס שבועי ושינוי מדיניות פרסום הפרוטוקולים, המפורסמים כיום על דרך של "תמצית", לצורך הגברת השקיפות.

היקפי מחזורי המסחר הנמוכים בשנים האחרונות קשורים בראש ובראשונה לעודף הרגולציה שבניצוחה של הרשות. לא פלא אפוא שהרשות מיהרה לתמוך בהצעת החוק לקידום הקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו, בשל החשש מביקורת ציבורית עקב הגידול המשמעותי בהיקף האסדרה שחלה בשוק ההון בשנים האחרונות. הגיע הזמן להפשיל שרוולים, להתבונן פנימה, כל אחד בגדרי סמכותו, והכל תוך צעידה משותפת, יד-ביד, לטובת ציבור המשקיעים. ועל כך נאמר: "ויפה שעה אחת קודם".

הכותב הוא עורך דין ועמית הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה והועסק ב-2013-2012 ברשות ני"ע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות