הנדסאי זה כן סמל סטטוס - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנדסאי זה כן סמל סטטוס

דיסקט "האמא הפולנייה" של כולנו חייב להשתנות, והראשונה לשנות אותו צריכה להיות המדינה ■ המשק הישראלי זקוק להנדסאים

3תגובות

בימים אלה בוחנים בני ה–17 הלומדים בשכבת י"ב, יחד עם הוריהם, באיזה מסלול יבחרו לשנים הקרובות: אם להתגייס מיד, אם ללכת למסלול עתודה טכנולוגית או לשנת שירות.

בחירה זו יכולה להיות מושפעת מלחצים חברתיים, החלטה שרירותית או מצב הרוח. בצומת הזו עומדת החלטה שיכולה להוביל למסלול משמעותי ומבטיח בחיים - מסלול מהיר לתחום ההיי־טק.

מסלול העתודה הטכנולוגית, בשיתוף פעולה עם צה"ל ובכמה מכללות ומוסדות חינוכיים, מכשיר הנדסאים לקראת שירותם הצבאי בתחומי הבנייה ואדריכלות, התוכנה ומחשבים, או מסלול מרום טכנולוגי במכטרוניקה. בסופה של הדרך, התלמיד שרק סיים י"ב הופך להנדסאי ועוסק בתחום כבר בשירותו הצבאי, שנצבר לו כניסיון לשוק הפרטי. הדרך משם סלולה לחברות היי־טק מובילות. רגע קטן מוביל לבחירה משמעותית וכך, אדם צעיר מקבל סטטוס חזק מבטיח.

לימודי הנדסאים הם השקעה משתלמת מבחינה כלכלית שמבטיחה פרנסה טובה. קל להוכיח זאת - מספיק להזכיר את העובדה הפשוטה שבמשק הישראלי יש מחסור בכ–15 אלף מהנדסים והנדסאים. נתוני השכר של ההנדסאים, על פי משרד הכלכלה, מראים כי הנדסאי אלקטרוניקה בעל ותק וניסיון משתכר בין 9,500–19.5 אלף שקל ברוטו לחודש, הנדסאי מכשור רפואי משתכר בין 11.5–16 אלף שקל בחודש, שכרו של הנדסאי חשמל בעל ניסיון הוא בין 10,000–15 אלף שקל, הנדסאי מכשור ובקרה משתכר בין 12–17 אלף שקל בחודש והנדסאי תוכנה משתכר בין 17.5–32 אלף שקל בחודש. זוהי הדרך לאנשים להתברג לרובד העליון של מעמד הביניים. להנדסאים מוסמכים יש שלל אופציות להשתלב מהר במקומות עבודה מסודרים - בוודאי יותר ממקצועות מכובדים כמו בוגרי מדעי הרוח והחברה.

קשה יותר להתעמת עם הטיעונים המתנשאים והעילאיים של מי שחושב שאין זה לכבודו, או לכבודם של ילדיו, ללמוד כיצד מתכננים את מערכות החשמל המתוחכמות של המאה ה–21 או לפתח את כיפת ברזל הבאה, ומעדיף לראות אותם לומדים ספרות צרפתית או משפטים. ואולם, גם טיעונים אלו יחטאו לאמת הפשוטה: הנדסאי אדריכלות, תוכנה ומחשבים או מכטרוניקה, הוא אדם בעל אחריות עצומה, שעבודתו משפיעה על אינספור תחומי חיים. מקצוע שבעליו יכול וצריך להתגאות בו.

הנדסאות נחשבת "מקצוע אפור", וסמכויותיו של ההנדסאי אינן ידועות לרבים. לא רבים יודעים שלהנדסאי אדריכלות יש סמכות לחתום על תוכניות להקמת בניין מגורים של עד 4 קומות. לא רבים מאתנו מסוגלים להבין את כלי העבודה המתוחכמים שהנדסאים מפתחים, ואת השינויים שהם מחוללים מידי שנה בחיי היום־יום שלנו.

למרבה הצער, ייתכן שדווקא המלחמות והאירועים הביטחוניים ממחישים לנו מעט מגודל האחריות המוטלת על ההנדסאי. כיום ברור לכולנו שצה"ל אינו נסמך רק על כושר קרבי ורובי עוזי. השימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ואופציות טכנולוגיות בלחימה אינן מדע בדיוני. כיפת ברזל, טילים מונחים, מזל"טים מתוחכמים ומערכות טכנולוגיות נוספות שהומצאו ופותחו בידי הנדסאים, עשו במלחמה האחרונה לא פחות מכל יחידה קרבית. זה הכיוון שכל הצבאות הולכים אליו כיום — וצה"ל יילך בו יותר ויותר.

אם כך, מדוע מקצוע שנלמד במכללה טכנולוגית, בעולם שכולו היי־טק, ושמקנה לבעליו כלי עבודה מתוחכמים והשתלבות מכובדת בשוק העבודה, אינו נחשב סמל סטטוס?

דיסקט "האמא הפולנייה" של כולנו חייב להשתנות, והראשונה לשנות אותו צריכה להיות המדינה. המשק הישראלי זקוק להנדסאים. הממשלה צריכה לקיים דיון מתמיד בשאלה כיצד למנף את המקצוע, מלימודי הנדסאות אחרי בית הספר התיכון ועד להטבות למי שבוחר במקצוע. כמדינה שכל עוצמתה ועתידה בטכנולוגיה, זאת צריכה להיות המטרה 
המרכזית של כולנו.

הכותב הוא מנהל המכללה 
הטכנולוגית אורט כפר סבא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם