רוח גבית מבית המשפט הכלכלי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוח גבית מבית המשפט הכלכלי

בית המשפט בחר במבחן המחמיר יותר בהליך של אפריקה ישראל, ביחס לשאלת קיומו של מידע פנים - מבחן הסבירות־עוצמה

השבוע פורסם פסק דינה התקדימי של השופטת רות רונן מבית המשפט הכלכלי בתל אביב, שדן בראשונה בעתירה כנגד החלטה של ועדת האכיפה המינהלית לפי חוק ניירות ערך. החלטותיה של רונן בהליך, בעניינם של חברת אפריקה ישראל תעשיות ומנהליה, מהוות חיזוק דרמטי למאמצי האכיפה של רשות ניירות ערך במסגרת הליכי האכיפה המינהלית שהיא מקיימת בשלוש השנים האחרונות.

מלבד היותו התיק הראשון שהוכרע על ידי הוועדה והועמד לביקורת בית המשפט, זהו גם תיק האכיפה המינהלית הראשון שעסק במידע פנים ושעושה שימוש בסעיף ההפרה המינהלית החדשה של הטעיית הרשות; והראשון שננקטו בו הליכים אישיים נגד מנהלי החברות המעורבות, ואף הוטלו עליהם עונשים משמעותיים.

תחילת הפרשה בהצעת רכש שפרסמה אפריקה תעשיות למניות הציבור בחברה הבת נגב קרמיקה. כארבעה חודשים לאחר פרסום ההצעה, חתמה נגב על הסכם עם חברה קנדית ליצוא קרמיקה בהיקף של כ–400 מיליון שקל. המגעים לעסקה לא הוזכרו בהצעת הרכש.

עופר וקנין

ועדת האכיפה קבעה כי המשא ומתן לביצוע העסקה היה בשלבים מתקדמים במועד פרסום הצעת הרכש, ולכן מנכ"ל החברה והחברה פרסמו מידע מטעה לציבור כשהחסירו מידע זה ממפרט הצעת הרכש, וכן עשו שימוש במידע פנים כשרכשו את המניות מהציבור כשבידיהם מידע מהותי שלא דווח. כן קבעה הוועדה שהחברה ומנהליה הטעו את הרשות כשהעבירו לה מסמכים ומידע מטעים ביחס לעסקה ולמשא ומתן שקדם לה.

ועדת האכיפה הטילה על אפריקה תעשיות עיצום כספי של 5 מיליון שקל, וכן עיצומים כספיים בסכומים גבוהים על נושאי המשרה המעורבים, שהגבוה בהם, 400 אלף שקל, הוטל על מנכ"ל אפריקה תעשיות ויו"ר נגב, אברהם נובוגרוצקי.

זהו ההליך המינהלי הראשון שעוסק בהפרה של מידע פנים. לרשות מוטיבציה רבה לניתוב הטיפול בהפרות של מידע פנים מהליכים פליליים להליכים מינהליים. זאת, לאור הקושי הרב בהשגת הרשעות בגין שימוש מידע פנים - בעיקר בשל הדרישה להוכחת מודעות של הנאשמים בתיקים אלה.

בפסק הדין, אישר בית המשפט את קביעת הוועדה כי בוצעה הפרה של שימוש במידע פנים ברשלנות - רק בשל כך שהיה מצופה שיתעורר בלבו של מנכ"ל החברה חשד לכך שהמידע על המשא ומתן הוא מידע פנים. עובדה זאת, יחד עם קביעתו כי נטל הראיה שבו צריכה הרשות לעמוד בהליך מינהלי דומה לנטל הנדרש בהליכים אזרחיים - רמה הנמוכה באופן משמעותי מזו הנדרשת בהליכים פליליים - צפויה לעודד את הרשות לעשות שימוש נרחב אף יותר בהליכים מינהליים לצורך טיפול בהפרות מידע פנים בשוק.

בית המשפט בחר במבחן המחמיר יותר שיישמה הוועדה ביחס לשאלת קיומו של מידע פנים - מבחן הסבירות־עוצמה. לפי מבחן זה, לצורך בחינת שאלת קיומו של מידע פנים, יש לשקלל את ההסתברות של התרחשות האירוע במידת השפעתו הצפויה אם אכן יתממש. בחירה זו של בית המשפט מדגישה את הקושי הרב הכרוך בניהול עסקים בתנאי אי־ודאות רגולטורית, שכן גם משא ומתן בשלבים ראשוניים עלול להיחשב, בנסיבות מסוימות, למידע פנים. הדבר בולט במיוחד לאור ההטיה המובנית בכך שיישומו המשפטי של מבחן זה יתקיים בדרך כלל בראייה לאחור ובמקרים שבהם משאים ומתנים אלה הבשילו לכדי הסכם מחייב - ולא במקרים שבהם נכשלו והופסקו.

בשורת החלטות משמעותיות אלו, לצד הכרעות בסוגיות נוספות ביחס להיעדר זכות השתיקה לחשוד בהליך המינהלי וביחס להיקף המעורבות המצומצם של בית המשפט בממצאים העובדתיים של ועדת האכיפה, העניק בית המשפט רוח גבית לפעילותה של ועדת האכיפה המינהלית. ועדה זו נתפשת כבר עתה על ידי חלק מהפעילים בשוק ההון כבעלת גישה מחמירה ביחס להפרות הנדונות בפניה, לעתים אף יותר מזו של הרשות עצמה.

הכותב הוא שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'. בעבר היה סגן היועץ המשפטי ברשות ניירות ערך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות