להגביר את התחרות בבנקים - בלי לפגוע ביציבות

ניתן להפעיל צעדים לקידום התחרות בבנקים - אך האזרחים ירגישו אותם רק בהדרגה

מאיר חת
מאיר חת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

פרישתו הקרובה של דודו זקן מכהונת המפקח על הבנקים, ופרסום תוכניתו של משה כחלון לרפורמה במערכת הבנקאות - היו עילה לביקורת על המדיניות שהוביל זקן.

טענה מרכזית בביקורתם של כתבי TheMarker מירב ארלוזורוב וסיון איזסקו ושל כחלון, היא שזקן פעל לחיזוק יציבותה של מערכת הבנקאות על חשבון עידוד התחרות. המבקרים מציעים לנקוט צעדים שעליהם המליצה ועדת זקן, כגון הפעלת מערכת לדירוג אשראי צרכני וחיוב הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם - המלצות שלא בוצעו. כחלון מציע גם הפרדת הבנקים שנמצאים בבעלות הבנקים הגדולים והנהגת ביטוח פיקדונות, כמו זה הקיים במרבית המדינות (להבדיל מההסדר הישראלי של מתן ערבות מדינה למפקידים בבנקים שכשלו). איזסקו מבקר גם את התנאים הנוקשים שהציג זקן לייסודו של בנק קואופרטיבי.

אקדים ואומר שאני תומך במרבית ההצעות לקידום התחרות: הקמת מערך דירוג אשראי צרכני, הפרדת חברות האשראי מהבנקים, הנמכת תנאי הסף לייסוד בנקים והנהגת ביטוח פיקדונות מסודר. יש לי ספקות לעניין הפרדת בנקים קטנים מהקבוצות הבנקאיות הגדולות. איני מאמין שצעד זה ישפר במשהו את התחרות במערכת הבנקאות.

דודו זקןצילום: תומר אפלבאום

לעניין ביטוח הפיקדונות, יש לזכור שהצעה זו מרעה את המצב הקיים, שבו הציבור מאמין שיש ביטוח דה־פקטו של מלוא סכום הפיקדונות. אם לצד הנהגת הביטוח יובהר שאין בנק ישראל מתחייב למנוע בכל מחיר קריסתם של בנקים, עלול הדבר לפגוע באמון הציבור ביציבותה של מערכת הבנקאות.

אני מאמין שניתן להפעיל צעדים לקידום התחרות כמו מערכת דירוג אשראי, ניתוק הבנקים מחברות כרטיסי האשראי והנמכת רף הכניסה לבנקים חדשים, אך אני מבקש להפריך את ההערכה שצעדים אלה ניתנים לביצוע מהיום למחר ושישאו פרי הילולים מיד אחרי שיוצאו אל הפועל, בהיקפים שעליהם כחלון מדבר. המימוש יחייב נחישות, ופירותיו יורגשו בכיסו של האזרח רק בהדרגה.

אוסיף עוד שני שיקולים שלא זכו לתשומת הלב הראויה בדברי מבקרי המצב הקיים. הראשון נוגע להשפעת מערך יחסי העבודה בבנקים וכוחם של הוועדים על מחירם של השירותים לציבור ועל יעילות המערכת. לפני 40 שנה כתבתי את הדברים הבאים: "בהיעדר תחרות יבוא, ובתנאי המבנה הקיימים של השווקים הפיננסיים, ניתן לחשוש מפני התהוות תמחיר של 'קוסט פלוס' לשירותים פיננסיים. אין בנמצא מנגנון כלכלי שימנע את המוסדות הבנקאיים מלהעמיס על מחירי השירותים הפיננסיים שהם מוכרים לציבור תוספות שכר בלתי סבירות, הוצאות מינהל בזבזניות ומרווחים רחבים של רווח" (התפתחות מערכת הבנקאות בישראל ,1950–1974, רבעון לכלכלה, דצמבר 1975). המצב כיום שונה מבחינות רבות, אך הבעיה נותרה בעינה.

עניין נוסף שיש להביא בחשבון הוא כי מדיניות שתרופף את משמעת היציבות ותתייחס בשלוות נפש לפשיטת רגל של בנק מזמן לזמן עלולה לפגוע בציבור, ולקזז את היתרונות להם ניתן לצפות מהגברת התחרות. יש לפעול להגברת התחרות, אך לא להקל ראש בשמירה על היציבות.

לבסוף נעיר עוד כי להגברת התחרות תורמים מוסדות פיננסיים זרים המציעים שירותיהם ללקוחות ישראלים, וגם מוסדות הפועלים בשווקים פיננסיים אחרים - ביטוח, פנסיה ושוק ניירות הערך. לקוחות גדולים, עסקיים ופרטיים, נהנים כבר כיום מאלטרנטיבות תחרותיות.

הכותב היה בעבר המפקח על הבנקים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker