המדינה מאפשרת לכם להתקדם

הכשרה מקצועית והסבת מקצוע - הן הכלים המרכזיים שמאפשרים לממשלות להתמודד עם הדינמיות הגוברת בשוק העבודה המודרני

רייצ'ל ברנר שלם
רייצ'ל ברנר שלם

גורמים מרכזיים לאבטלה בישראל ובעולם כיום הם שינויים טכנולוגיים שגוררים שינוי בביקושים לבעלי מקצוע. הכשרה מקצועית והסבת מקצוע הן הכלים המרכזיים המאפשרים לממשלות כיום להתמודד עם הדינמיות הגוברת בשוק העבודה המודרני.

כיום, מדינת ישראל פותחת בפני מחוסרי העבודה שני מסלולים להכשרה מקצועית: המסלול הראשון הוא קורסים שהממשלה מפעילה בעצמה, באמצעות האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה, שבו הסילבוס, מקום הקורס והמרצים נקבעים על ידה.

תור של מחפשי עבודה בארה"בצילום: בלומברג

בנוסף, בשנים האחרונות פותח והופעל בשירות התעסוקה ובמשרד הכלכלה מסלול שני - מסלול השוברים לסבסוד הכשרה מקצועית. במסלול זה הממשלה לוקחת חלק מרכזי פחות, שבו היא מאפשרת למחוסר העבודה לצעוד בעצמו בשוק החופשי והמגוון של הכשרות מקצועיות, ולבחור בעצמו את הקורס שבו הוא מעוניין להשתתף. הממשלה, מצדה, מבטיחה להחזיר חלק מעלות הקורס, וזאת רק בתום הקורס ובתנאי שמחוסר העבודה סיים את הקורס בהצלחה.

בעוד מסלול ההכשרות הממשלתיות אינו גמיש ועשיר מספיק כדי לתת מענה למגוון הצרכים המשתנים של שוק העבודה, מסלול השוברים מאפשר למחוסר העבודה את המגוון הרב והגמישות של מוסדות ההכשרה בשוק החופשי. עם זאת, קיים חשד כי הוא מתאים לחלק קטן בלבד של מחוסרי עבודה - רק ל"חזקים" שיש להם את היכולת לממן את התשלום הראשוני לקורס, ושהיו משתתפים בקורס גם ללא הסבסוד.

באחרונה ביצענו בשירות התעסוקה סקר שכלל את כל מקבלי השוברים ב-2008-2013. בתקופה זו חילק שירות התעסוקה כ-5,000 שוברים, כחלק מתהליך ייעוץ והכוונה תעסוקתיים. הסקר בדק, בין היתר, האם השוברים ניתנו רק ל"חזקים", והאם ההשתתפות בקורס היתה אפקטיבית במגוון פרמטרים.

הממצאים חושפים תמונה מורכבת: מסתמן כי רוב מקבלי השוברים אינם שייכים לאוכלוסייה ה"חזקה": 85% מהנשאלים מצהירים כי ללא השובר, היה להם קושי לממן את שכר הלימוד. בדומה, השכר החציוני של מקבלי השוברים היה (לפני תקופת האבטלה) 4,500 שקל בלבד, ו-65% מהם מצהירים כי לא הצליחו לכסות את הוצאות היומיום שלהם, כלומר, לא היו יכולים לממן גם שכר לימוד.

תמונה דומה עולה מבדיקת האפקטיביות. נתוני הסקר מראים כי מסלול השוברים נותן מענה איכותי לרוב האוכלוסייה: 60% ממקבלי השוברים דיווחו כי ההשתתפות בקורס שיפרה את שכרם ואת יכולתם למצוא עבודה, עם שיפור ממוצע של כ-1,900 שקל בשכר לעומת שכרם בעבודה הקודמת.

ואולם ניתוח סטטיסטי מעניין וייחודי של תוצאות הסקר, המתחשב במאפייני הפרט השונים, מראה כי מסלול השוברים כנראה פחות אפקטיבי לאוכלוסיות בעלות חסמים מורכבים לתעסוקה: בעוד של-73% ממקבלי השובר, ששייכים לפרופיל "ממוצע", היה שיפור בשכר בהשוואה לעבודתם לפני קבלת השובר, אזי לבעלי מוגבלויות שיעור זה נמוך ב-11%, ואילו לעניים מאוד שיעור זה נמוך ב-18%. אוכלוסיות אלה סובלות מחסמים נוספים, שעל הממשלה לתת עליהם מענה.

אם כן, תוצאות הסקר מלמדות על שלוש המלצות מדיניות: ראשית, עבור האוכלוסייה הענייה ביותר חשוב לשמר את מסלול ההכשרה הממשלתי - הנותן מימון מלא של ההכשרה, או לחלופין נדרש לבצע התאמות משמעותיות במסלול השוברים.

שנית, נראה כי עבור אוכלוסיות בעלות חסמים נוספים, בהן בעלי מוגבלויות, נדרש לתת בנוסף לשובר גם מעטפת של ליווי בתהליך ההכשרה ובכניסה מחדש למעגל העבודה.

שלישית, הכלי של שובר להכשרה יעיל ביותר עבור מרבית מחוסרי העבודה, שזקוקים להשלמת פערים טכנולוגיים בתחום המקצועי. כיום, הכלי ניתן בשירות לכ-1,000 מחוסרי עבודה בשנה, ביחס לכחצי מיליון מחוסרי עבודה הפוקדים את הלשכות. עבור אוכלוסייה זו עלינו להרחיב את הכלי בעשרות אחוזים, ולאפשר לישראלי הממוצע ללמוד לרכוב ביציבות על גלי הקדמה.

הכותבת היא מנהלת מחקר ומדיניות בשירות התעסוקה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker