כלב השמירה בדרך להרדמה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלב השמירה בדרך להרדמה

קשיים כלכליים מזמינים לחצים פוליטיים ואינטרסים זרים - ועלולים להביא לסגירתם של כלי תקשורת חשובים

תגובות

כלב השמירה של הדמוקרטיה בתור להרדמה. לאחר שחווה קץ מתקרב, ניצל ערוץ 10 ברגע האחרון וחזר למצבו הרגיל: חי־מת קצר זיכיון ונטול אופק, המפרפר על זמן שאול בין קיום לחדלון, בהתאם לגחמות הרגולציה החלה על זכייני הטלוויזיה המסחרית, ואם לדייק בהתאם להחלטות ראש הממשלה.

הנה דוגמה ראשונה איך הכוונות הטובות ליצור ערוץ חדש של עיתונות חופשית, שיגביר הן את התחרות בשוק התקשורת והן את נשכנותו של כלב השמירה של הדמוקרטיה, הוליכו לגיהנום של ערוץ מוחלש ותלותי, המושיט תדיר ידו לנדבות, הזרמות, הקלות, רישיונות ופטורים, ועובדיו המסורים נאלצים להחליף את המיקרופון במגפון ולצאת להפגנות במקום לתחקירי עומק, כדי לזכות בסוף הצעקות בכמה חודשי חסד מפוקפקים.

עודף רגולציה הוא האחראי הישיר למצבו זה של ערוץ 10, שלא מצליח לעמוד באינסוף החובות הרגולטוריות שהושתו עליו, משחר לידתו ומדי כל כמה שנים בבואו לבקש הקלות או דחיית חובות, והנה דוגמה שנייה איך כוונות טובות של רגולטורים כמו הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ו־וועדת הכלכלה של הכנסת, שרוצים להיטיב עם הצופים היוצרים והציבור בכללותו, מוליכות לגיהנום של חובות בלתי אפשריים לתמלוגים ודמי זיכיון, יחד עם הפקות מקור חסרות פרופורציה ושידור דווקא מירושלים, השומטים את הבסיס הכלכלי לקיומו של הערוץ המסחרי.

מוטי מילרוד

ערוץ ללא בסיס כלכלי, שאינו מצליח לשרת את חובותיו ונתמך על ידי נדבנים (פראיירים?) מתחלפים הוא טרף קל לפוליטיקאים, שאישוריהם לכמה חודשי חסד אינם ניתנים ללא תמורה. הנה דוגמה שלישית כיצד הכוונות הטובות שהקימו את הרשות השנייה כרשות סטטורית עצמאית, המנותקת מפוליטיקאים וממשרדים ממשלתיים, מהם רצו להרחיק את השידור המסחרי ובכך להבדילו מרשות השידור, הובילו לגיהנום של שליטה פוליטית מלאה שבו ראש הממשלה הוא שיקבע את גורלו של ערוץ 10 - ברצותו יקבל זיכיון וברצותו יחדל לשדר לעד.

באופן מוזר פערי הרגולציה בין הטלוויזיה לעיתונות הכתובה משרתים בכל מצב את ראש הממשלה. הרגולציה המופרזת בטלוויזיה המסחרית מקנה לו שליטה מרחוק בטלוויזיה, ובמקביל היעדר הרגולציה בשוק העיתונות הכתובה מאפשרת לתומך הפוליטי המגה־עשיר שלו להוציא לאור את "ישראל היום" כחינמון פוליטי. דווקא בעניין זה לא נמצא רגולטור שיגדיר את הוצאת החינמון כתרומה אסורה לפוליטיקאי, או כחינמון מסובסד השובר את שוק העיתונות הכתובה והחופשית למען מטרה פוליטית. אפילו הצעת החוק שנועדה למנוע את הוצאת "ישראל היום" בחינם נגנזה בגלל הבחירות (ויש הטוענים שהיא אף גרמה לבחירות). מוזר אפוא איך בשדה התקשורת הישראלית נאנקים חלק מכלי תקשורת תחת עודף רגולציה וחלקם האחר נאנקים תחת התחרות הפרועה והלא הוגנת שנוצרת בהיעדר רגולציה בכלל.

התוצאה של תנועת המלקחיים הנ"ל היא שהתקשורת הישראלית נמצאת באחת משעותיה הקשות והחשוכות. כמעט כל כלי התקשורת נתונים בקשיים כלכליים באופן המהווה סכנה לעיתונות החופשית. כל אירוע ביטחוני וכלכלי מעביר את כלי התקשורת להפסדים כבדים, כפי שאירע בצוק איתן. קשיים כלכליים מזמינים לחצים פוליטיים ואינטרסים זרים, למשל של מי שמבקש לקנות השפעה פוליטית בכסף, הופכים את התקשורת לפגיעה ותלותית, ועלולים להביא לסגירתם של כלי תקשורת חשובים, כמו מחלקת החדשות של ערוץ 10. כלבי השמירה עסוקים כעת בעיקר בשמירה על הישרדותם.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות