מכירת החיסול של הדיור הציבורי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכירת החיסול של הדיור הציבורי

כיצד ניתן לצפות כי צעירים מוכשרים מהפריפריה יוכלו להצטיין כאשר מעל ראשם מרחפת עננה קבועה של חוסר ביטחון והעדר קורת גג להם ולמשפחותיהם?

3תגובות

המאמר הזה נפתח, במקור, בפסקה השנייה. ואולם מאז כתיבתו, פורסם דבר החלטתו האמיצה של היועץ המשפטי לממשלה - עצירת התהליך השערורייתי של מכירת הדיור הציבורי, מתחת לאפן של אלפי משפחות קשות יום הזקוקות לו כדי לשרוד. הבחינה המחודשת של הנושא, שתתבצע בימים הקרובים, מחייבת את הנוגעים בדבר להביא בחשבון לא רק סוגיות משפטיות בהן נוגע התהליך המקומם, אלא גם, ובעיקר, את ההיבטים של נושאים חברתיים וחינוכיים שייפגעו אנושות, אם חלילה תתקבל כאן החלטה לא נכונה. הימים הבאים הם קריטיים עבורנו כחברה השואפת לחוסן חברתי ולמידה בסיסית של צדק ושוויון.

יניב, בן 14, חי בדימונה עם משפחתו - אמא מובטלת ושלושה אחים קטנים. המשפחה מתקשה לשרוד את חיי היומיום, מוגדרת על ידי משרד השיכון כזכאית לדיור ציבורי וממתינה לו מזה שנתיים. בימים האחרונים חשפו כלי התקשורת כיצד מחולקות דירות הדיור הציבורי, על חשבונם של אלה הזקוקים לו באמת. יניב ומשפחתו ימשיכו כנראה לחכות. התמונה המדאיגה הזו, של התנכרות הגופים האמונים במדינה אל החלשים החיים בינינו, היא הכלי המשמר את המבנה החברתי הישראלי. על יניב, שאינו זוכה לחיים בדיור הולם, נגזרת סיטואציית חיים קשה של חוסר ביטחון וקורת גג קבועה, הגוררת קושי לעמוד בדרישות מערכת החינוך ופוטנציאל תעסוקתי ידוע מראש. האם נגזר על יניב להפוך לאדם הנזקק בעצמו לדיור ציבורי? האם כך ייגזר גם על ילדיו?

אלון רון

במסגרת החשיפה התקשורתית של "שערוריית הדיור הציבורי", התבררו מיני "עסקות" נדל"ן שכאלה, בעיקר בין משרד הבינוי והשיכון לבין עמותות, מוסדות תורניים וגופים נוספים, על גבם של החלשים. בעוד כ–2,500 משפחות ממתינות לפתרונות דיור ציבורי, ובעוד משרד השיכון חוזר על עמדתו בדבר "אי מציאת פתרונות דיור" עבורם, אנו עדים לכך שאותן דירות המיועדות על פי חוק לאותם זכאים אף מושכרות לאותם גורמים, כאילו היו נדל"ן לכל דבר. מציאות זו, שאינה שמה את צעירי הפריפריה במרכז, גוזרת על רבים מהם סיטואציית חיים שאינה פורצת את מחסומי הקושי ודנה אותם להתפתחות חסרת עתיד.

הפסיכולוג החברתי אברהם מאסלו הגדיר את הצרכים העיקריים של האדם, כשאחד הבסיסיים בהם הוא תחושת ביטחון בקיום הפיסי: תעסוקה, רכוש, בריאות וקורת גג. מדינת ישראל נכשלת בדאגה לאספקתם של צרכים אלה והכישלון הזה יוצר מעגל קסמים אינסופי: הפערים החברתיים מתרחבים ומשליכים על איכות החינוך; נוצר מצב בו חינוך איכותי מתאפשר במדינת ישראל של 2015 בעיקר לעשירים - נתוני הבגרות המקושרים קשר ישיר לרמתם הסוציו־אקונומית של היישובים בישראל מעידים על כך; הפריפריה - הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית - הישראלית ממשיכה להיוותר בשוליים, על כל המשתמע מכך. רק לאחרונה נחשפו הנתונים המציגים את מקומה הנמוך של ישראל בין מדינות ה–OECD בכל הנוגע להשקעה כספית בחינוך. כך שבלי דיור אין חינוך, ובלי חינוך - אין עתיד.

כיצד ניתן לצפות כי צעירים מוכשרים ומבטיחים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית יוכלו להצטיין חינוכית ואקדמית ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם, כאשר מעל ראשם מרחפת עננה קבועה של חוסר ביטחון והעדר קורת גג להם ולמשפחותיהם? אותם צעירים בעלי פוטנציאל אישי גבוה עשויים להשתלב במסלולים של מלגות אקדמיות המגיעות מצדם של ארגונים וקרנות, לזכות בליווי אישי חברתי־חינוכי ואפילו להצליח באקדמיה. חלקם אפילו מגיעים למקצועות ולתפקידים יוקרתיים. אך זהו סיפורם של מעטים. על מנת לשבור את מעגל הקסמים ולאפשר לא רק למעטים ולנבחרים כאלה לפרוץ קדימה - חובה על המדינה לקחת אחריות על הפריפריה. דיור הוא תנאי בסיסי וראשוני לכך.

הכותב הוא מנכ"ל אייסף, קרן בינלאומית לחינוך

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות