דרושה ועדה ציבורית לטיפול בשחיתות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושה ועדה ציבורית לטיפול בשחיתות

הטיפול בשחיתות מחייב רפורמה מערכתית שתנתח את הגורמים הכלכליים, המוסדיים והאינטרסנטיים ואת גורמי התלות, שלהם יש השפעה משמעותית יותר על היקפיה

תגובות

גם אם הם אינם מושלמים, כטבעו של עולם, הרי שגופי אכיפת החוק - המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט - עושים עבודה מצוינת בשנים האחרונות במלחמתם הסיזיפית בשחיתות הציבורית בישראל. ואולם גישת מערכות האכיפה למיגור השחיתות נשענת בצדק על המודל הכלכלי-רציונלי לפשיעה של הסוציולוג פרופ' גארי בקר.

על פי המודל, ההחלטה לבצע מעשה מושחת מבוססת על ניתוח עלות-תועלת שבו המושחת הפוטנציאלי משקלל את התועלת שאפשר להפיק ממעשה השחיתות, את הסבירות להיתפס ואת העונש הצפוי. ואולם מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי לחקיקה, אכיפה וענישה יש השפעה חלקית בלבד על שכיחותן של התנהגויות בלתי נאותות.

הציבור והתקשורת, לעומת זאת, נוטים לייחס מעשי שחיתות לנטיות אישיותיות, שכן ניתוח הפרופיל של מבצע השחיתות מעניין וצבעוני יותר מאשר ניתוחים אחרים. על פי "תיאוריית עיגול הפינות" של פרופ' דן אריאלי, אמנם קיימות נטיות אישיותיות המעודדות מעשי רמאות - כמו היכולת להונאה עצמית לעומת תפישה מציאותית - אך בהקשרים מסוימים כל בני האדם מועדים למידה כלשהי של שחיתות או חוסר מוסריות. לפיכך, שני המודלים האלה אינם יכולים לתת מענה שלם למיגור תופעת השחיתות הציבורית, ואל לנו להתפלא שהמפלצת עדיין מרימה ראש.

ניר קידר

הטיפול בשחיתות מחייב רפורמה מערכתית שתנתח את הגורמים הכלכליים, המוסדיים והאינטרסנטיים ואת גורמי התלות, שלהם יש השפעה משמעותית יותר על היקפי השחיתות. לשם כך, נדרשות ארבע נקודות מבט שונות לחלוטין על גורמי השחיתות.

1. שחיתות כתלות. מתרחשת כאשר מתפתחת במוסד תלות בלתי הולמת בגורמים מסוימים, כמו תורמים ובעלי הון. לשם הגדרת התלות הנכונה, יש לברר מהי מטרת המוסד, ובמי הוא היה אמור להיות תלוי במקור.

2. שחיתות כלכלית. מתמקדת בכלכלה של השחיתות ובזיהוי של צמתי מפתח בתהליך שבהם נוצרים התנאים הנחוצים להיווצרות עסקה או פעולת גומלין מושחתת. הנחת היסוד של הגישה היא שפעולת גומלין מושחתת מתאפיינת בא־סימטריה בין "השחקנים".

3. שחיתות מוסדית. נוצרת כתוצאה מהסדרים מוסדיים לקויים ומערכות קשות ותחרותיות, המקשים מאוד על בעלי תפקידים לבצר את מעמדם וגורמים להם לפעול באופן שאינו תקין - גורמים ביורוקרטיים מקרו־כלכליים כמו מדיניות רישיונות; גורמים ביורוקרטיים ניהוליים-ארגוניים, כמו זמני תגובה ושקיפות מידע; וגורמים תרבותיים-חברתיים כמו קודים אתיים ושחיקה ארגונית.

4. שחיתות פוליטית. נוצרת כתוצאה מניגודי עניינים מובנים בתוך מערכת או תהליך, הגורמים למאבקי כוח בין קבוצות אינטרסים לגבי מה מוגדר כשחיתות ומה מקובל מבחינה חברתית.

אסטרטגיות הפתרון הנובעות מגורמים אלה כוללות את אסטרטגיות האכיפה השמרניות, אך מוסיפות עליהן אסטרטגיות מתקדמות של חינוך ומשאבי אנוש, אסטרטגיות ארגוניות-ניהוליות, אסטרטגיות כלכליות ואסטרטגיות תודעתיות, הנמצאות מעבר לסמכויות רשויות האכיפה. על פי דו"ח של ארגון השקיפות העולמי מ-2013, רבות ממדינות OECD כבר אימצו אסטרטגיות חדשניות מסוג זה.

שחיתות ציבורית היא בעלת השפעות הרסניות בהיבט האנושי, הכלכלי והדמוקרטי, החל מאובדן האמון בשלטון, דרך פגיעה בכלכלת המדינה, רווחת אזרחיה, הרחבת האי־שוויון ופגיעה בחלוקת משאבים הוגנת ועד פגיעה בחיי אדם. לפיכך, ניכוש עומק של התופעה מחייב ניתוח מערכתי ורב־תחומי של רפורמות ותהליכים במגזר הממשלתי והציבורי, הלוקח בחשבון היבטים כלכליים, ארגוניים, ניהוליים, פסיכולוגיים ותרבותיים - במקום גישת טלאי על טלאי.

טיפול מקיף בשחיתות יוכל לייצר שינוי אמיתי ביעילותו של המגזר הציבורי. הקמת ועדה ציבורית, מקצועית, בלתי תלויה ובעלת סמכויות ביצוע, לטיפול בשחיתות מיד לאחר הקמת הממשלה החדשה היא כורח שבוער בלבם של אזרחי ישראל.

הכותבת היא ד"ר למינהל עסקים ומנהיגות וסגנית דיקן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות