למה חטפתי התקף עצבים מהנאומים האחרונים של יאיר לפיד - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רביב דרוקר

למה חטפתי התקף עצבים מהנאומים האחרונים של יאיר לפיד

שר האוצר לשעבר לא התעמת בזמן אמת עם מונופול הגז ואישר את העברת התקציבים המוטרפת לחטיבה להתיישבות

153תגובות

נתחיל בשבחים: כשהוא מצוי בעמדת נחיתות קשה, יאיר לפיד נלחם עכשיו כמו קמפיינר אמיתי. הלוואי שמשה כחלון היה נראה ככה. אבל בעוד כחלון נע ונד, חצי משותק, מכנס לכנס - לפיד יורה לכל הכיוונים. עוד ייאמר לזכותו, שהוא לא ברח מלקיחת אחריות. הוא נטל על עצמו את משרד האוצר (נכון שלא היתה לו הרבה ברירה) והעמיד את עצמו בראש קבינט הדיור, כששר השיכון ברח מזה כמו מאש.

ואחרי כל זה, אי אפשר שלא לחטוף התקף עצבים למשמע הנאומים האחרונים שלו. האיש שלא אמר מלה בזמן אמת על גלידת הפיסטוק, חשבונות המים, קרטון החלב ותיקי אביגדור ליברמן, פתאום נזכר שיש במדינה שחיתות (להגנתו ייאמר, שאכן התנגד לקניית המטוס לראש הממשלה).

האמת טמונה יותר עמוק. לפיד מתוסכל מהציונים הנמוכים שהוא רואה בסקרי העומק שלו. שלשום הוא הציג את הקייס של ההגנה: כותרת פיקטיבית בעיתון, כפי שהיתה יכולה להופיע עכשיו, לו רק היו נותנים לו להמשיך בעבודה. אז הנה הקייס של התביעה: כותרת העיתון שהוא היה יכול וצריך לנפק בסוף מארס 2013: "שר האוצר הציג את התקציב החדש, ובראשו שורה של רפורמות מהפכניות: החטיבה להתיישבות תהפוך למחלקה במשרד השיכון, קק"ל תבוטל, תיאסר חלוקת כספים קואליציוניים ומונופול הגז יפורק".

תומר אפלבאום

לפיד לא עשה דבר מכל אלה. כשנכנס לתפקיד, הוא הצהיר שלא יהיו כספים קואליציוניים, אבל אחר כך נכנע ללחצים ואיפשר לזה לקרות. הוא לא התעמת עם מונופול הגז, הוא אישר את העברת התקציבים המוטרפת לחטיבה להתיישבות, שהזרימה מאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות, ואיפשר העברת כספים מסיבית להתנחלויות. דווקא עם קרן קיימת הוא התחיל להתעמת. למרבה הצער, זה כבר היה מאוחר מדי.

לא מתאים ללפיד לשכוח את הכלל היסודי - אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון. הברית הראשונה ששר האוצר כרת היתה עם עופר עיני, האיש האחרון שהיה צריך לחבר אותו לתקציב. במקום לנצל את העובדה שבא ממפלגה נטולת פעילים ופוליטיקה פנימית ולהתחיל במהפכות אמיתיות, גם נגד ועדים חזקים, הוא בחר בדרך הקלה של גביית כספים מהציבור. אם היה פותח במלחמה דון קישוטית נגד מוקדי הכוח, זה לא רק היה נכון יותר מהותית, זה גם היה גם חכם יותר פוליטית. הוא היה בעמדה המושלמת לעשות את זה. גם אם היה מפסיד במאבק כזה או אחר, זה עדיין היה נזקף לזכותו, אלא שלפיד לא ניסה, או שניסה בשלב מאוחר (המכרז בנמלים).

חלק גדול מהבעיה נבע מהעובדה, שלפיד אוהב להיות מוקף ביסמנים. כמה מאנשיו מתנהלים יותר כמו גרופי של הטאלנט מהטלוויזיה, והטאלנט פיתח התמכרות לא קלה לסקרים של הסוקר האמריקאי שלו. חוסר הידע הטוטלי שאתו בא לפיד לאוצר היה צריך לגרום לו לקרב וטראנים של האוצר. במקום זאת, הוא ריסק ביהירות את האוטוריטה של צמרת האוצר, הודיע שהוא לא מוכן להשתתף בדיון שבו משתתף האחראי על הדיור באגף התקציבים, ונזף בפומבי באחראי על ההשכלה הגבוהה באגף התקציבים.

גם בתחום המדיני נגועות הצהרותיו הנוכחיות של לפיד בחוסר הגינות. לפיד היה אחד השרים הכי פחות משפיעים על התנהלות מבצע "צוק איתן". הוא לא הציג מתווה מדיני אמיתי, לא לפני ולא אחרי. דבריו על השתתפות בוועידת המדינות התורמות ו"שיקום תמורת פירוז" הם דברים חלולים. אין מאחורי הכותרת הזאת שום אסטרטגיה אמיתית. במו"מ עם הפלסטינים הוא בכלל לא היה קיים, בקושי ידע מה קורה, שלא לדבר על ניסיון אמיתי להשפיע. הקמפיין של לפיד עד עכשיו משדר את הסיסמה "הפסיקו אותנו באמצע", בעוד שהסיפור האמיתי של לפיד הוא "לא ידענו איך להתחיל".

הכותב הוא עיתונאי חדשות 10



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות