תקציבים לבדם לא יושיעו 
את הרשויות הערביות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקציבים לבדם לא יושיעו 
את הרשויות הערביות

בעשור האחרון הממשלה מפנה תקציבים משמעותיים לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. אך תקציבים לבדם אינם הפתרון. ללא מערכת המאפשרת את ניצולם - הם כלא היו

תגובות

בעשור האחרון הממשלה מפנה תקציבים משמעותיים לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. אך ניצולם דורש התגברות על חסמים רבים וגיוס כלל משרדי הממשלה לעבודה משותפת.

תקציבי הפיתוח מגיעים לאחר שנים של הזנחה שהובילו לפערים כלכליים אבסורדיים: אף שהציבור הערבי מונה 20.5% מסך הציבור הישראלי, רק 2.4% משטחי התעשייה נמצאים ביישובים ערביים; 99% מהארנונה על מסחר ותעשייה נגבית על ידי רשויות יהודיות ואילו רק 1% נגבה על ידי ערביות. במישרין, תושב ערבי מקבל הרבה פחות מהתושב ביישוב יהודי: סך ההוצאה המומצעת על שירותים מוניציפליים ברשויות הערביות הוא 527 שקל - כמחצית מההוצאה ברשויות יהודיות באשכול סוציו־אקונומי 5-1. המדינה מבינה שפערים אלה מובילים למשבר כלכלי וחברתי שקשה לצאת ממנו והיא משקיעה משאבים במטרה לצמצמם.

אך תקציבים לבדם אינם הפתרון. ללא מערכת המאפשרת את ניצולם - הם כלא היו. ניצול המשאבים דורש היכרות גבוהה עם בכירי פקידות השלטון המרכזי, בקיאות בחוקי ורזי השלטון המוניציפלי, עודף תקציבי להשקעה ראשונית וכוח אדם זמין ומיומן לניהול הביצוע. ההנהגה והפקידות הבכירה הערבית בישראל הוצאה אל מחוץ למשחק המדיני ולחלוקת העוגה התקציבית במשך עשרות שנים.

אנצ'ו גוש / ג'יני

הציפייה כי ראש עיר, מנכ"ל או מהנדס ברשות מוחלשת יצליח להתחרות או לנצל את המשאבים הזמינים כשם שמנצל אותן ראש עיר, מנכ"ל או מהנדס של עירייה איתנה - אינה מתיישבת עם המציאות; ולצערנו תקציבים רבים אכן אינם מנוצלים. בנוסף, הרשויות הערביות נאלצות להתמודד עם חסמים ייחודיים כגון ריבוי קרקע פרטית ומחסור בקרקע ציבורית; ולצד כל זאת, מערכת היחסים בין השלטון המרכזי להנהגה הערבית רוויה אי-אמון וספקנות כי ניתן לצאת ממעגל העוני והתלות.

במצב זה לא די בהפניית תקציבים לביצוע ויש לכונן מערכות מיוחדות שמסייעות בניצולו. רק כשפקידי הממשלה יכירו לעומק את החסמים עמם מתמודדות הרשויות וכשבכירי הרשויות יסתובבו תדיר במשרדי הממשלה, יימצאו פתרונות לחסמים. לשם כך על התקציבים לפנות לא רק לביצוע התוצר הסופי, אלא גם להעצמת הרשות המקומית - ויותר מכך, להקמת צוותים בינמשרדיים ובינרשותיים שתפקידם לאפיין ולקדם פתרונות אד-הוק ושמהווים עבור הרשויות גישה נוחה וישירה למקבלי ההחלטות בממשלה.

אך יותר מכל, הרשויות הערביות זקוקות לסיפורי הצלחה. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי מיקוד מאמץ. כשם שיש תוכנית והסכמי גג לדיור בגוש דן או בראשון לציון, יש לכונן הסכמי גג לפיתוח כלכלי באום אל-פאחם או בסכנין. על ההסכמים לכנס יחדיו את משרדי התשתיות, הפנים, הכלכלה, האוצר וראש הממשלה עם הרשויות המקומיות, החברה האזרחית, השוק העסקי והתושבים לכדי תוכנית רב-שלבית. כאשר יצמחו סיפורי הצלחה, האמון במערכת יגבר, הקשרים המקצועיים יתחזקו, וניתן יהיה לראות פיתוח כלכלי משמעותי ברשויות הערביות.

הכותב הוא רכז מחקר וקידום מדיניות במרכז אינג'אז לקידום מקצועי של הרשויות המקומיות הערביות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות