שישי שטותי

5 מיליון שקל על מסע פרסום אידיוטי? אולי כדאי להשקיע בבעיות גדולות יותר

דרוקר רביב
דרוקר רביב

עמותה מוזרה, "שישי ישראלי" שמה, החליטה שיש לה יותר מדי כסף שאין לה מה לעשות אתו, והשקיעה, לפי הפרסומים, חמישה מיליון שקל במסע פרסום, שנועד לעודד אותנו לערוך סעודות שבת על פי המסורת היהודית. בפרסומות מוצגת האנטי־תזה לסעודת השבת בדמות המשפחה החילונית המנוכרת והמגעילה: הילד הורס את המחשב, האחות שופכת את הקורנפלקס ושאר בני המשפחה שקועים עמוק בתוך הטלפונים הניידים. בתגובה התעוררה "סערה" - כלומר, איזה ארגון חילוני שלח קומוניקט למערכת והיחצ"נית ליוותה אותו בטלפון, כדי לוודא שלא ישכחו להכניס את הציטוט מהמנכ"ל.

"הסערה" טילטלה את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שבטח ערכה איזו ישיבת חירום ובסופה יצאה עם הבשורה - נסיר את הפרסומת, אבל רק אם יגיעו תלונות מהציבור.

אז ככה: אם יש לי השפעה על שלושה וחצי אנשים, אני מתחנן - אל תשלחו שום תלונה. שישדרו את הפרסומת האווילית, עד שייגמר להם הכסף.

הקידוש האולטימטיבי לפי אנשי "שישי ישראלי"צילום: מתוך עמוד הקמפיין ב-youtube

לפני הכל, העובדה שהרשות השנייה עוד פוסלת פרסומות כדי להגן על רגשותינו הפגיעים - זה כאילו מישהו הקפיא את האנשים האלה אי שם בשנות ה–70, יחד עם הצנזורה על סרטים והאנטי מחיקון. לא מזמן הרשות השנייה הורידה פרסומת של "ישראל היום". עוד טמטום. הרי דקה לפני או אחרי הפרסומות נאמרים בשידור דברים פוגעניים בהרבה, שגם נתפשים כאמינים הרבה יותר מכל פרסומת.

הרשות השנייה יכולה למצוא בעצמה די יצירתיות, כדי לפרש את החוק באופן שלא יגרום להסרת פרסומת ש"פוגעת" בחילונים. ההחלטה להסיר את הפרסומת רק במקרה שיגיעו תלונות מוכיחה עד כמה מבריקים יכולים להיות הצנזורים של הרשות השנייה. ומה אם יש חילונים שנורא נפגעו, אבל אין להם כוח לחפש את מספר הפקס של הרשות השנייה? מה יהיה על רגשותיהם הפגועים?

ב–2008 צילמתי אייטם על קמפיין שנקרא "שישי משפחתי". לא תאמינו. אותו קשקוש היה כבר אז. עמותה אחרת, שנקראה "שישי משפחתי", השקיעה מיליוני שקלים כדי לעודד אותנו לקיים סעודה שבת כהלכתה. במסגרת הצילומים, הגענו למשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. זה היה יום חול, אבל לכבודנו פתחו חדר ישיבות מהודר, הכינו ארוחת ערב שבת, עם עוף מכובס וכיוצ"ב. בראש השולחן ישב יעקב נאמן וסביבו הסבו הרבה אנשים שהזמן שלהם לכאורה שווה הרבה כסף. בעמותה היו מעורבים רואה החשבון ראובן שיף (שרשום גם כמייסד העמותה החדשה), יפית גרינברג, משה ליאון ואחרים.

מכל הדברים שראויים לטיפול במדינת ישראל - דווקא בבלבול מוח הזה האנשים האלה החליטו להשקיע זמן ואנרגיה? יש מישהו שמתנגד לארוחת ליל שבת משפחתית? אולי אני חוטא בחשדנות יתר, אבל אני עדיין חושב שכל הקמפיינים האלה אינם אלא קומבינה משוכללת. אני רק לא יודע לאיזה צורך. אולי המוסד מעביר ככה מסרים לסוכנים שלו באיראן.

ובכל זאת, אם במקרה יישארו להם כמה גרושים להשקיע בעניינים אחרים, הנה כמה רעיונות: להילחם באלימות בבתי הספר היסודיים ולהתחיל בבתי הספר הכי אלימים - אלה שבמגזר הממלכתי דתי; לשפר את ההישגים בבתי הספר היסודיים ולהתחיל באלה שהישגיהם הם הנמוכים ביותר - במקרה מדובר בבתי הספר הממלכתיים דתיים; לשפר את תחושת ההנאה של התלמידים שבאים לבתי הספר, וזה כולל לא מעט בתי ספר ממלכתיים דתיים. אולי התלמידים היו אוהבים יותר לבוא אליהם לו מנהיגי הציבור שלהם היו משקיעים בטיפול בבעיות השורש של הקהילה במקום בשטויות.

הכותב הוא עיתונאי חדשות 10

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker