הפתרון לדור ה-Y הערבי: התנדבות בקהילה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון לדור ה-Y הערבי: התנדבות בקהילה

על המדינה להתאים את מערך התמיכה בבוגרי השירות האזרחי-לאומי למאפייניו של המגזר הערבי

המתיחות הגואה בין יהודים, מוסלמים ודרוזים באחרונה החזירה לסדר היום את הפערים הכלכליים והחברתיים בין המגזרים. כשערבים יצאו לרחובות והתעמתו עם כוחות הביטחון, האבטלה והעוני הניעו אותם לא פחות מרגשות לאומיים.

ואמנם, בעוד שיעור העוני בקרב משקי הבית היהודיים הוא 20% - מספר גבוה כשלעצמו — בקרב הערבים הוא מאמיר ל–46%; ובעוד שיעור המועסקים במשק הוא 73% בקרב יהודים, בקרב ערבים הוא 41% בלבד.

הפערים החברתיים הללו הרסניים במיוחד כשהם פוגעים בדור הצעיר. דור ה–Y של המגזר הערבי, שנולד בשיאו של תהליך השלום בשנות ה–90, מוצא עצמו כיום נטול אופק ונטול תקווה. שיעור הלומדים בהשכלה גבוהה בקרב הערבים הוא 7.5% בלבד, לעומת 13.5% אצל היהודים, והשכר הממוצע בקרב אקדמאים ערבים נמוך ב–34% מזה של יהודים. גם הסיכוי להשתלב במגזר הציבורי נמוך מאוד — 8% בלבד מהמועסקים הם ערבים. צמצום הפערים בקרב הדור הצעיר הוא אפוא משימה לאומית בוערת, לא רק כדי לקדם אוכלוסיות מודרות, אלא גם להפחית את מפלס המתח בין הצדדים.

מרבית הפתרונות שהועלו עד כה עוסקים בהגדלת תקציבים והשקעה בתשתיות. ואולם הניסיון שנצבר בשנים האחרונות במגזר השלישי מוכיח כי יש דרך יעילה נוספת להגדלת הניידות החברתית: התנדבות בקהילה. סקר שערך השנה מרכז מעשה מראה כי שנת שירות בקהילה מעלה במידה רבה את הסיכוי של צעיר מהפריפריה להשתלב בלימודים אקדמיים ובשוק התעסוקה. למשל, מספר בוגרי התיכון הערבים שהתקבלו למוסדות ההשכלה הגבוהה היה גבוה ב–18% בקרב מי שהתנדבו, וטיפס ל–54% מהמתנדבים. גם נשים ערביות בגילי 18–24 שהתנדבו בקהילה הצליחו להשתלב בתעסוקה בשיעורים גבוהים יותר. בעוד שיעור האבטלה הכללי בקרב נשים ערביות הוא 86%, בקרב נשים שהתנדבו הוא ירד ל–69%.

ניר קידר

קרוב לוודאי שההתנדבות אינה הגורם הבלעדי לעלייה בהישגים. למשל, יוזמה, אחריות אישית ובסיס משפחתי חזק הם קריטיים להצלחה, אך רוב המתנדבים מגיעים מרקע סוציו־אקונומי דומה למאפיינים של כלל המגזר, כך שניתן להניח שההתנדבות השפיעה רבות.

לפיכך נדרשים כמה צעדים כדי להפיק את המקסימום מההתנדבות של האוכלוסייה הערבית ככלי לצמצום פערים. צעדים אלה אינם מחליפים את הכלים האחרים, אלא מתווספים אליהם. בראש ובראשונה, יש להגדיל את התקציבים המיועדים לשירות האזרחי־לאומי ולתוכניות ההתנדבות בקרב כלל האוכלוסיות המוחלשות. בנוסף, על מסגרות ההתנדבות להתפתח ולהציע למתנדבים מעטפת של שירותי ייעוץ ותמיכה, לרבות סיוע בהשלמת בגרויות ובהכוון אקדמי ותעסוקתי, וכן בהעצמה ובחיזוק הביטחון האישי של המתנדבים בדבר יכולותיהם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

על המדינה להתאים את מערך התמיכה בבוגרי השירות האזרחי־לאומי למאפייניו של המגזר הערבי. למשל, במקום לשלוח את בוגרי השירות הערבים לתמיכה בקרן להכוונת חיילים משוחררים, מומלץ להקים גוף אזרחי חלופי. הקמת גוף מסוג זה תצמצם את ההתנגדות של המנהיגות הערבית לשירות ותסלול את הדרך לצעירים ערבים רבים יותר להתנדב.

מעבר לכך, על הממשלה לקדם ערוצי הידברות מול ההנהגה הלאומית והמקומית במגזר הערבי לגבי מודל מוסכם של שירות אזרחי־לאומי. המדינה והמגזר השלישי אחראים גם לייצר דיאלוג בין תוכניות ההתנדבות השונות הפועלות בשטח, כדי לקדם חיים משותפים.

אם נשכיל למצות את פוטנציאל ההתנדבות של האוכלוסייה הערבית לצמצום הפערים, נתרום גם להפחתת האלימות.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז מעשה, עמותה בת של קרן רש"י



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות