|

כחלון חוזר על טעות מע"מ 0%

הצעתו של כחלון להעניק קרקע בחינם לקבלנים ולדרוש מהם לגלם זאת במחיר הדירה, היא אותה גברת בשינוי אדרת

דוד בועז ודורון נחמני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד בועז ודורון נחמני

 בין אם השר לשעבר משה כחלון הוא נביא שקר ובין אם הוא איש עשייה וחזון אמיתי, הוא מדבר בפשטות שובת־לב על פתרונות בתחום הדיור - דבר שהביא אותנו לבחון אותם אחד לאחד.

כחלון צודק שלהתייקרות הדיור יש השלכות חברתית קשות עקב הרחקת צעירים ושכבות חלשות מהסיכוי לרכוש דירה, אבל הוא טועה כשהוא רואה את שורש הבעיה בצד ההיצע. הדיור בישראל מתייקר לא מפני שלא בונים מספיק (קצב התחלות הבנייה בישראל הואץ דווקא, והוא משיג את קצב יצירתם של משקי בית חדשים), אלא משום שנוצרו עודפי ביקוש עצומים לדיור. הביקוש העודף, שדוחף את המחירים כלפי מעלה בעוצמה, נובע מכך שהשקעה בדיור נתפסת כהשקעה הטובה ביותר.

זהו מעגל קסמים, שמונע על ידי ביקוש ספקולטיבי: הציפיות להמשך ההתייקרות מחזקות את עודפי הביקוש לדיור, גורמות לעליית מחירים — ובכך מגשימות את עצמן. אפשר לנתק את מעגל הקסמים הזה, אך לא באמצעות הגדלת ההיצע אלא על ידי ריסון עודפי הביקוש באמצעות שינוי הציפיות לעליית מחירים. כאשר יתהפכו הציפיות — יתכווץ הביקוש הספקולטיבי, ושוק הדיור יירגע. איך הופכים את מגמת הציפיות? באמצעים שונים, כמו מיסוי הכנסות מהשקעה בדיור, לצד מהלכים מקבילים בשוק ההון (כהנפקת אג"ח ממשלתי הצמוד למחירי הדיור).

כחלון הולם בעוז בפקידי מינהל מקרקעי ישראל. לדבריו, הם האחראים להאמרת מחירי הדיור בכך שהם קובעים מחירי קרקע מופקעים באמצעות מכרזי קרקע. דבריו נשמעים משכנעים, אלא שכחלון מבלבל בין סיבה למסובב. מלאי הדירות בישראל מונה כיום למעלה משתי מיליון דירות, בעוד שהמינהל מוכר קרקע בהיקף השקול ל–1%–2% ממלאי הדירות. מחירי הדירות הגבוהים הם שמשליכים על ערך הקרקע — ולא להיפך. הצעתו של כחלון להעניק קרקע בחינם לקבלנים ולדרוש מהם לגלם זאת במחיר הדירה, מזכירה מאד את הצעת לפיד על מע"מ 0%, ונראה שזו אותה גברת בשינוי אדרת.

אלא שלא ניתן לכופף ערך שוק של נכס או מוצר מסוים דרך החלטות ממשלה וכנסת, גם אם הדבר נעשה מתוך נחישות רבה וכוונה טהורה. הקצאת קרקעות בחינם תיצור העברת הון חד־צדדית בהיקפים אדירים למשקי בית בודדים. העברת הון שרירותית שכזו עלולה להביא למשבר חברתי קשה יותר מ"סתם" הפגנות רחוב בעד צדק חברתי, כפי שהדבר נראה במדינות אחרות שבהן שכבות נרחבות לא יכלו להבליג על חלוקת נתחים גדולים של העושר הלאומי לגורמים מיוחסים באוכלוסיה.

משה כחלוןצילום: מוטי מיל

גם ההתייחסות השלילית ל"ביורוקרטיה" של רשויות התכנון והליכי הרישוי נשמעת טוב אולי ברגע הראשון, אבל זוהי דמגוגיה: האם אנחנו באמת מעוניינים לבטל את גופי הרישוי והתכנון וליצור בישראל משטר בנייה בסגנון "המערב הפרוע"? האם אנו רוצים לעודד בנייה של בתים צמודי קרקע גם באזורים צפופים? האם אנחנו מוכנים לוותר על האינטרס הציבורי של ריאות ירוקות ותשתיות זמינות ונגישות, לא רק לנו, אלא גם לרווחת הדורות הבאים?

ולעניין ההשוואה של ענף הדיור לענף הסלולר: מבלי להקל ראש בהצלחת "רפורמת הסלולר" של כחלון כשר התקשורת, ההשוואה איננה במקומה. בענף הסלולר שררה רווחיות על־נורמלית של מספר ספקים קטן, שפעלו תחת משטר רגולטורי כבד. היה קל יחסית לשנות את כללי המשחק של הענף באמצעים רגולטוריים זמינים, כגון הקצאת תדרים באופן מותנה, הסרת חסמי מעבר בין ספקים, צמצום עלויות לא מוצדקות, דרישות לרמת שירות מינימלית ועוד. על תחום הדיור לא שולט משרד ממשלתי אחד, והתהליכים בו מורכבים יותר — עובדה ששרי ממשלה ופוליטיקאים אחרים לא מבינים את התחום, ומציעים פתרונות הזויים.

בועז הוא בעל משרד לייעוץ כלכלי ולשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר; נחמני הוא יועץ כלכלי ולשעבר הכלכלן הראשי של בנק מזרחי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker