העשירים תורמים פחות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העשירים תורמים פחות

עם מדיניות המעודדת נתינה פילנתרופית מצד אחד ומדיניות המעודדת השקעה פיננסית המודדת גם תשואה חברתית מצד שני, ייתכן שנצליח, על פני הזמן, לשנות את המגמה החברתית-כלכלית המייצרת פערי אי שוויון

תגובות

בכנס הווה ועתיד הפילנתרופיה בישראל שהתקיים באחרונה אמרה רעיה שטראוס כי בציבור הישראלי יש "גל אנטי עצום" נגד אנשים שצברו הון בעסקים בארץ ושהביקורת הציבורית הזו מחלחלת גם כלפי העשייה הפילנתרופית. ביקורת כזו ראינו באחרונה בעקבות כתבתה של דנה וייס במגזין של מוצאי שבת, "עשירי ישראל לא תורמים" ששודרה לפני חודשים אחדים. אז רחשה הרשת החברתית נגד בעלי הון על שאינם עושים מספיק כדי "להחזיר לקהילה", במיוחד אחרי מחאת קיץ 2011. 

הציבור הביקורתי בישראל צודק אולי בטענתו כי המדיניות החברתית והכלכלית הנוהגת בישראל (ובמדינות אחרות בעולם) זה עשורים ספורים הביאה להרחבה של הפערים הכלכליים ולהקצנתם. אך מוטב להבחין בין הביקורת על המדיניות החברתית-כלכלית שמלכתחילה אפשרה צבירת הון בידי מעטים לבין המעשים הפילנתרופיים של בעלי ההון, שהם למעשה אמצעי אחד במכלול המאמצים לצמצום הפערים וחלוקה מחדש של העושר.

פילנתרופיה כשלעצמה היא מעשה עתיק יומין, חוצה דתות ותרבויות; התפתחותה והתרחבותה גם בישראל, מבוססת, בין היתר, על צבירת הון בקרב מעטים. למרות זאת, נתוני הלמ"ס מראים בבירור כי ארגוני החברה האזרחית בישראל נתמכים יותר על ידי תקציבים או מענקים ממשלתיים ועל ידי פילנתרופיה יהודית-אמריקאית מאשר על ידי פילנתרופיה כחול-לבן.

יתרה מזו, רובה של הפילנתרופיה הישראלית מתבטאת בתרומות של סכומים קטנים בעוד שחלקו של ציבור בעלי היכולת הכלכלית בסך התורמות כחול-לבן הוא קטן יחסית. לכן, חשוב לפעול להרחבת מעגלי הנתינה של בעלי היכולת הכלכלית לתמיכה בפעילותם של ארגוני החברה האזרחית בישראל. אחת הדרכים לעשות זאת היא לפעול להשלמת הרגולציה בכל הקשור להקמת קרנות פילנתרופיות, בהמשך לתיקון חוק החברות בעניין.

דרך אחרת להרחבת מעגלי הנתינה, ולהזרמה של "הון חדש" למטרות חברתיות היא אימוץ מדיניות שתאפשר את התפתחותו של "שוק הון חברתי". זאת במטרה להזרים השקעות הוניות לעסקים חברתיים הנמדדים על בסיס שורת רווח פיננסית וגם על בסיס תוצאות חברתיות או סביבתיות. מודל של שוק הון חברתי עשוי למשוך הון ממתעשרי ההיי-טק הישראלים, שהנתינה הפילנתרופית איננה כלולה במורשת שלהם, אך קל להם להזדהות עם גישה עסקית לקידום מטרות חברתיות. המכרז להקמת קרן יוזמה חברתית להשקעה בעסקים חברתיים, במימון ציבורי, ביוזמת המועצה הלאומית לכלכלה ובתמיכה של החשכ"ל ושל המוסד לביטוח לאומי הוא בהחלט מהלך בכיוון הנכון.

עם זאת, חשוב לזכור כי פיתוח שוק הון חברתי אינו יכול להיות ואינו צריך להיות תחליף לפילנתרופיה הקלאסית המבוססת על נתינה למטרה חברתית מבלי לצפות לתשואה פיננסית. אולם, הבניה טובה של שוק הון חברתי יכולה דווקא להשפיע על השוק העסקי בכללותו ולעודדו, על פני זמן, להטמיע ערכים, ומדדים שמביאים בחשבון לא רק את שורת הרווח הפיננסית אלא גם את ההתנהלות החברתית והתשואה החברתית של הפעילות העסקית. במודל כזה, לפילנתרופיה יש פוטנציאל לשנות את השוק הדוגל בהשאת רווחים ולענות לתחושתו של הציבור הרחב כי השוק העסקי מתנהל בצורה לא הוגנת.

עם מדיניות המעודדת נתינה פילנתרופית מצד אחד ומדיניות המעודדת השקעה פיננסית המודדת גם תשואה חברתית מצד שני, ייתכן שנצליח, על פני הזמן, לשנות את המגמה החברתית-כלכלית המייצרת פערי אי שוויון.

הכותבת היא עו"ד, מנהלת המכון למשפט ופילנתרופיה המוקם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות