ישראל איבדה את האמון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל איבדה את האמון

המחאה החברתית ובעקבותיה ההישג המדהים של סיעת יש עתיד היו מלווים ביצירת ציפיות עצומות לשינוי, ואולם הציפיות לשיפור התנפצו, והציבור קיבל ירידה חדה בשיעורי הצמיחה

משהו לא טוב קורה לכלכלת ישראל. הצמיחה השלילית של המשק ברבעון השלישי, שרק חלקה נובע מהמערכה בעזה, מצטרפת למדדים קודמים המצביעים על נסיגה בהשקעות וביצוא. מצטרפת לכך הורדת אופק הדירוג של חברת פיץ'. ואולם מעבר למדדים המדאיגים עולה תחושת חמיצות מכל עבר. הלך הרוח הכללי מדבר על כך ש"העסק תקוע", ש"איבדנו את זה". מצב הרוח הכללי מצביע בראש ובראשונה על היעדר אמון ציבורי ביכולת הממשלה להוביל שינויים ולחלץ את המשק מהרפיון שבו הוא נמצא.

לכאורה, יש בכך סתירה לתהליכים חיוביים שעוברים על המשק הישראלי — המשק הציג צמיחה מרשימה במשך כמה שנים, גילויי הגז הטבעי יצרו הזדמנות להאצת הצמיחה, עלו שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, וישראל מותגה כאומת הסטארט־אפים, מרכז היי־טק וחדשנות עולמי.

ולמרות כל אלה, נראה כי המשק נע קדימה על אדי הדלק האחרונים, משתעל, גונח ומאבד מומנטום. נוצר כאן מעגל קסמים שבו סימני הרפיון במשק והלך הרוח המדכדך גורמים לצמצום נוסף בהשקעות ובצריכה. למרבה הפלא, תקציב 2015 מתעלם לחלוטין מההאטה במשק, כאילו שהממשלה לא רואה את הטיפול בצמיחת המשק בתחום אחריותה.

מרק ישראל סלם

בכנס על שם אלי הורביץ שנערך באחרונה בחיפה, ניסינו לבדוק אם הממשלה משמשת זרז לצמיחת המשק או שהיא דווקא משמשת משקולת על פעילותו. המסקנה שעלתה מהמחקרים ומקבוצות העבודה בכנס היא שלצורך חידוש הצמיחה נדרש שינוי כיוון מרחיק לכת ביחסי הממשלה והמגזר העסקי.

אם נרצה לזקק את מכלול הבעיות לכדי גורם מרכזי אחד שחוסם את התפתחות המשק, יהיה זה אובדן האמון.

סוגיית האמון חורגת מהתחום הכלכלי. חברה שהאמון בין מרכיביה נשבר, כשהנחת המוצא היא שכולם מנסים "לדפוק את השיטה" ושכולם חשודים עד שלא יוכח אחרת - היא חברה לא בריאה. בנוסף, אובדן האמון הוא מדכא הצמיחה מספר אחת. השקעות של פרטים וחברות מונעות מאמון - אתה משקיע רק כי אתה מאמין ומקווה שבעתיד השקעתך תניב פירות.

המחאה החברתית ובעקבותיה ההישג המדהים של סיעת יש עתיד היו מלווים ביצירת ציפיות עצומות לשינוי. ואולם הציפיות לשיפור התנפצו, והציבור קיבל ירידה חדה בשיעורי הצמיחה, עצירת רפורמות חיוניות ומדיניות כלכלית לא מקצועית ולא עקבית.

הציבור הרחב לא מאמין ביכולתה של הממשלה לפתור בעיות מרכזיות, כמו משבר הדיור או יוקר המחיה; המגזר העסקי לא מאמין בעקביות ההחלטות הכלכליות; הדרג הפוליטי חושד בכנות כוונותיו של הדרג המקצועי, ולא סומך על מקצועיותו; לרגולטורים השונים אין אמון בגופים שעליהם הם מפקחים, ולכן הם יוצרים רגולציה מסובכת החונקת את המשק; לגופים המפוקחים אין אמון במקצועיות וטוהר הכוונות של הרגולטורים; אין אמון בין הרגולטורים לבין עצמם, והם מתקשים בתיאום לשם השגת מטרה ציבורית ראויה.

תפישת הציבור לגבי השחיתות, כמו גם שכר הבכירים המרקיע שחקים וכן הדילוגים מכיסאות הרגולטורים לגופים המפוקחים, מכרסמים עוד יותר באמון הציבור.

הדרך לחידוש צמיחת המשק חייבת לכלול את חידוש האמון הציבורי במדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה. החזרת האמון למערכת אינה משימה קלה ואינה מסתכמת רק בהכרזות וביחסי ציבור. האמון בהנהגה הכלכלית יוחזר אם יתבצעו שינויים מבניים הכרחיים שלצורך ביצועם נדרש אומץ פוליטי ונחישות. בד בבד, יש ליצור דיאלוג, שהאמון ושיתוף המטרות נמצאים בבסיסו, בין הממשלה למגזר העסקי, דיאלוג שיוביל לרגולציה פשוטה ומתקדמת, שאינה חונקת את המשק - אלא מאפשרת את התפתחותו.

הכותב הוא יו"ר לביא קפיטל, מנהל כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות