היורדים - נכס אסטרטגי בתפוצות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היורדים - נכס אסטרטגי בתפוצות

ישראל הרשמית החלה להישיר מבט אל הישראלים המתגוררים מחוץ למדינה, המונים 10%–15% מאוכלוסיית ישראל היהודית, ולגלות עניין בחיזוקם

תהליך הגלובליזציה, שלא פסח על ישראל, הביא עמו, לצד מעבר חופשי של מוצרים ומידע, גם מעבר של אנשים, ובהם ישראלים רבים, כמו גם חברות ישראליות שהתחילו לפעול במדינות שונות ברחבי העולם. ואכן, קהילות הישראלים בתפוצות מורכבות מישראלים מוכשרים שהיגרו מסיבות רבות ומגוונות. מהגרי מחאה, ןבהם חובבי מעדני חלב, הם המוני אנשים בודדים בלבד, שחלקם אינו משמעותי בקהילות אלה.

לאורך השנים התקשרה ישראל עם היהודים בתפוצות במעין מערכת יחסית סימביוטית. קיומה של המדינה מהווה מקלט בעת משבר, ואילו יהדות התפוצות מסייעת למדינה, בין היתר כמקור תקציבי, בתמיכה במדיניות הישראלית בפוליטיקה הפנימית בכל מדינה ומדינה, ובמאגר יהודים לחיזוק העלייה. בשנים אלה התעלמה ישראל מהקהילות הישראליות וראתה בהן נמושות, מוקצים מחמת מיאוס.

נראה כי השינוי ביחסן של הקהילות היהודיות למדינה בשנים האחרונות, כמו גם זרם התרומות והתנייתן, לצד הצלחות ישראלים במדינות זרות והתארגנותם של האחרונים, הביא את ישראל הרשמית להישיר מבט אל הישראלים המתגוררים מחוץ למדינה, המונים 10%–15% מאוכלוסיית ישראל היהודית, ולגלות עניין בחיזוקם. השיא אירע לפני כחודש בכנס שנערך בכנסת ישראל בנושא הקהילה הישראלית בתפוצות. זהו אירוע מכונן - לא פחות.

אי־פי

הקהילות הישראליות מעבר לים מורכבות ממשפחות של אנשי אקדמיה, אנשי עסקים, נציגים של חברות ישראליות ואחרים, שקיבלו הצעות עבודה אטרקטיביות או כאלה שבחרו ברכישת ניסיון תעסוקתי. לצד השתלבות הישראלים בחיי החברה והעסקים במדינה החדשה, הקהילות מאורגנות סביב המכנה המשותף - הישראליות - אם בחוף בונדאי בסידני, שכונת הנדון בלונדון, שכונת טורנהיל וודס בטורונטו או כמובן הוואלי שבלוס אנג'לס.

קהילות אלה מחזקות את ישראל מעבר לים ומהוות נכס אסטרטגי למדינה, אם בהסברה נגד הדה־לגיטימציה כשישראל מגנה על הבית - כפי שראינו במערכה הצבאית האחרונה; אם ברישות עסקי - המסייע להרחבת הסחר לחברות הישראליות בנמלים חדשים ולהקלתו; אם בהשפעה על הרגולטור במדינות השונות; אם דרך האקדמיה, המזכה את הישראלים בפרסים; ואם ברכישת ניסיון רב בין חברי הקהילה ואף בהעברת רעיונות אוניברסליים.

נכון תעשה ישראל אם תבחר לאמץ את צוואתו של יוסף, אשר יצא לחפש את אחיו מעמק חברון עד לשכם המרוחקת - כך שתחפש את אחיה מעבר לים. לא עוד שיח "יורדים" מישראל או "עולים" לברלין - אלא שיח מהגרים בעולם גלובלי, הממשיכים להיות ישראלים מעבר לים, ומשמרים את הזהות הישראלית ואת הזיקה למדינה, ושתמיד ברור להם לאן מתכוונים כשאומרים "הארץ".

ככלות הכל, האחדות הרעיונית והערבות ההדדית בין הישראלים בתפוצות לישראלים בישראל, והקשר המשפחתי, החברי, העסקי והרעיוני עומדים בעינם, והם נכס שעל ישראל לטפח. מהפוטנציאל ההדדי יש רק מה להרוויח.

הכותב הוא עורך דין ממשרד אגמון ושות' וממייסדי מועדון העסקים הישראלי בסידני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות