הקואליציה מתקוטטת - והבריאות נפגעת - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקואליציה מתקוטטת - והבריאות נפגעת

חשוב במיוחד להגדיל כבר כיום את מספר מסיימי הרפואה בישראל, ולקלוט רבים יותר מהם במערכת הבריאות הציבורית

תגובות

בשעה שמפלגות הקואליציה מתקוטטות ביניהן על עתיד התוכנית למיסוי תיירות המרפא, חלק אחר של רפורמת הבריאות שהציעה השרה יעל גרמן, החשוב לא פחות לעתיד הרפואה הישראלית, עלול ליפול קורבן לעימותים הפנים־קואליציוניים. מדובר בתוכנית הכלולה ברפורמה להגדלת מספר מסיימי לימודי הרפואה שייקלטו במערכת הבריאות הישראלית, הן מקרב בוגרי הפקולטות לרפואה בישראל והן מקרב בוגרי לימודי רפואה בחו"ל.

מדובר בתוכנית חשובה במיוחד, מכיוון שהרפואה בישראל, שבעבר היתה מהמדינות מהמובילות בעולם במספר רופאים לנפש, מידרדרת והולכת, כשכמות הרופאים המוכשרים כאן מדי שנה לא מצליחה לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה.

בשנת 2000 מספר הרופאים לנפש בישראל היה 3.7 רופאים לכל 1,000 תושבים, ב–2012, ירד נתון זה ל–3.26, ומגמת הירידה ממשיכה. לירידה במספר הרופאים לנפש בישראל יש שתי סיבות מרכזיות. הראשונה ובת התיקון מבין השתיים היא המספר הנמוך של מסיימי בתי הספר לרפואה בישראל - רק 4.1 בוגרי רפואה בשנה לכל 100 אלף תושבים, לעומת 10.4 בוגרים בממוצע במדינות OECD.

הסיבה השנייה היא הגעתם לגיל הפרישה של חלק גדול מהרופאים שהגיעו לישראל במסגרת גל העלייה הגדול של שנות ה–90, שהביאו לצמיחה משמעותית במספר הרופאים, וכעת עם פרישתם, מביאים לקיטון משמעותי במספר הרופאים הפעילים.

המחסור בכוח אדם רפואי לא מסתיים ברופאים. ישראל סובלת גם מבעיה קשה בהכשרת אחים ואחיות חדשים. 11.4 בוגרי לימודי סיעוד לכל 100 אלף תושבים - כרבע מהממוצע במדינות OECD, בהן יש 42.8 לכל 100 אלף תושבים.

ועדת גרמן גיבשה תוכנית להעלאת מספר הרופאים המצטרפים למערכת הבריאות הישראלית מדי שנה מ–900 לכ–1,400. האמצעים באמצעותם ביקשה הוועדה להשיג את היעד הם גידול מסוים במספר מסיימי לימודי הרפואה בישראל, קליטה מסיבית יותר של בוגרי לימודי רפואה בחו"ל וניסיון להחזיר ארצה סטודנטים לרפואה במטרה שיסיימו את לימודיהם בישראל, וכן החזרתם ארצה של רופאים ישראלים שבחרו לעבוד בחו"ל, ומתן אפשרות לרופאים במקצועות מסוימים לעבוד מעבר 
לגיל הפרישה.

הוועדה מבקשת גם לתת מענה למחסור באחים ובאחיות בישראל, שעיקרו יצירת מדרג מקצועי שיאפשר להם קידום וישפר את תנאיהם, שנכון להיום אינם עומדים בתחרות בתנאי ההעסקה במדינות רבות בעולם, שמעוניינות גם באחים ואחיות מישראל. אסור שבלהט הוויכוחים והאינטרסים הפוליטיים, חלק זה של הרפורמה יישאר על הנייר.

המחסור בכוח אדם רפואי בישראל, הוא כמו מחלה ממארת שמכרסמת אט־אט במערכת הבריאות הישראלית, שמאבדת את מעמדה כאחת המערכות המובילות והטובות בעולם. אי־אפשר לקיים לאורך זמן מערכת בריאות טובה, ללא די רופאים. בסופו של דבר, העומס והלחץ ישפיעו לא רק על נגישות הטיפול ואורך התורים, אלא גם על איכות הטיפול.

נוח להתווכח על הרפואה הפרטית ותיירות המרפא, אבל האמת היא שהן רק חלק לא גדול מבעיה רחבה בהרבה של מחסור גדל והולך בכוח אדם רפואי.

הבעיה היא לא ברופאים המומחים, הבכירים - אלא במומחי העתיד, אלה שאמורים להצעיד את מערכת הבריאות הישראלית לעשורים הבאים. רופאים אלה מתמעטים, והמחסור בהם מטיל עננה כבדה על מערכת הבריאות ועל איכות השירות והטיפול שנקבל כאן בעוד 
מספר שנים. לכן, חשוב במיוחד להגדיל כבר כיום את מספר מסיימי הרפואה בישראל, ולקלוט רבים יותר מהם במערכת הבריאות הציבורית.

הכותבת היא עורכת דין העוסקת ברשלנות רפואית של הריון, לידה וילדים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות