הממשלה נגד העובדים

הצעת חוק ההסדרים ל–2015, כוללת את הפרק "כלל רב־שנתי לשיא כוח אדם", שהממשלה כבר אישרה, ובו נקבעת הקפאה מוחלטת של מספר עובדי השירות הציבורי ■ ההצעה תבטיח יצירת מחזורים נוספים של עובדים חסרי ביטחון כלכלי מינימלי ומופחתי זכויות

איתי סבירסקי
איתי סבירסקי

מתברר שגם בימים אלה, שבהם נדמה שהשלכותיה השליליות של תופעת עובדי הקבלן הובנו ולו במעט, משרד האוצר, בגיבוי הממשלה, חותר באגרסיביות להרחבה גורפת של התופעה במגזר הציבורי. הצעת חוק ההסדרים ל–2015, כוללת את הפרק "כלל רב־שנתי לשיא כוח אדם", שהממשלה כבר אישרה, ובו נקבעת הקפאה מוחלטת של מספר עובדי השירות הציבורי (פרט לכמה תחומים), למשך לפחות ארבע שנים, ועם אפשרות הארכה לשנים נוספות.

ראשית, זהו ניסיון נוסף להעביר הוראה גורפת ומרחיקת לכת בחטף, דרך חבילת חוק ההסדרים, במקום בהליכי החקיקה הרגילים, המאפשרים דיון בכובד ראש.

לגוף העניין, הוראה כזו תסכל מראש כל אפשרות להעביר עובדי קבלן המועסקים בשירות הציבורי להעסקה כעובדי מדינה, למעט כעובדים זמניים. המשמעות היא שכל עובדי הקבלן העובדים כיום במסגרת השירות הציבורי לא יוכלו לשפר את מעמדם ותנאי העסקתם ולעבור להעסקה ישירה בשירות הציבורי במשך כל השנים שבהן חקיקה זו תהיה בתוקף. מבחינתם של כל אותם עובדים, המשמעות היא המשך פגיעה בזכויותיהם הסוציאליות, בשכרם, בביטחונם התעסוקתי ובכבודם.

אך יותר מכך, הוראה כזו תכפה העברת תפקידים רבים בשירות המדינה להעסקה עקיפה. כך, בעת גידול היקף השירות הציבורי הנדרש עקב גידול באוכלוסייה, לא ניתן יהיה להגדיל את היקף כוח האדם בהעסקה ישירה ומכאן יופנה הגידול למסלול של העסקה עקיפה. כמו כן, היעדר כוח אדם מספיק לאורך זמן יפגע בתפקודם של שירותים מסוימים, ואז ניתן יהיה לטעון כי חוסר יעילות השירותים מחייב העברה של מכלול השירות או חלקים ממנו למיקור חוץ, דינמיקה שיישמו לא פעם ממשלות ישראל והסתיימה פעמים רבות בפגיעה בשירות שניתן לאזרחים ובמימוש זכויותיהם החברתיות והכלכליות.

הצעת הממשלה מועלית במצב שבו אין חולק כי מעת לעת נדרש גידול תקציבי לתוספת כוח אדם לשירות המדינה, בין היתר בשל הגידול באוכלוסייה, ואף יוקצה בשנים הקרובות גידול תקציבי שכזה. ואולם, אם תעבור ההצעה, מלוא הגידול התקציבי יופנה מכאן ואילך רק לתקציב הקניות, במקום לתקציב כוח האדם, כך שכוח האדם הנוסף יועסק רק בהעסקה קבלנית.

בישראל מועסקים כיום יותר מ–400 אלף עובדות ועובדי קבלן במגזר הציבורי במובנו הרחב, במספר גדול של תחומי עיסוק - כשליש מכלל המועסקים במגזר. העסקה קבלנית פוגעת בצורכי היסוד של עובדות ועובדים - הצורך בביטחון תעסוקתי מינימלי, בהשתייכות חברתית בחיי העבודה ובמימוש עצמי לאורך זמן - ומסכנת באופן חמור את זכויותיהם ועתידם הכלכלי. ממחקרים ומקרי מבחן עולה כי ההעסקה הקבלנית בחישוב כולל היא יקרה יותר למדינה, ובנוסף מביאה לפגיעה באיכות השירות הניתן לציבור הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך תוך אובדן ידע.

קבלת הצעת הממשלה תבטיח כי דמות השירות הציבורי הנשקפת לאזרח תלך ותתעוות עם הכנסתם של שיקולי רווח במקום שיקולים ממלכתיים, ותבטיח יצירת מחזורים נוספים של עובדים חסרי ביטחון כלכלי מינימלי ומופחתי זכויות, תוך העמקת אי־השוויון הכלכלי הקיצוני ממילא השורר בחברה הישראלית.

הכותב חבר בהנהגת כוח לעובדים ופעיל 
בקואליציה הארצית להעסקה ישירה

הפגנת עובדי קבלן מחוץ לבית הדין הארצי לעניני עבודה, לפני שבועצילום: תומר אפלבאום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker