כתם הנפט של המדינה האסלאמית

נפט זול הוא רע לאיראן, לרוסיה ולמדינה האסלאמית - אבל גם לעיראק ולכורדים

צבי בראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי בראל

כמה כסף מרוויחה המדינה האסלאמית מנפט? עד המתקפה של הקואליציה המערבית על אתרי הנפט של המדינה האסלאמית, ההערכה המקובלת היתה שהארגון גורף בין מיליון ל–3 מיליון דולר ביום. עכשיו נוטים גופי מודיעין להעריך כי ההכנסות נמוכות באופן משמעותי.

על פי דיווח ב״זודדויטשה צייטונג״ מגרמניה, המודיעין הגרמני מעריך כי הארגון מרוויח פחות מ–100 מיליון דולר בשנה וכי באוקטובר שעבר הוא הצליח להפיק רק כ–28 אלף חביות נפט ליום, לעומת כ–180 אלף חביות לפני המתקפה האווירית. המודיעין הגרמני סבור עוד כי רוב ההכנסות מהמכירות באוקטובר שימשו לצריכה שוטפת, לתדלוק המכוניות של הארגון ולהפקת חשמל - ורק כ–10,000 חביות נמכרו למטרות רווח.

שדה נפט בעירקצילום: רויטרס

אלה עדיין סכומים גדולים שנערמים לצד ההכנסות הנוספות שיש לארגון ממסים, כופר תמורת חטופים, מכירה של אוצרות אמנות וקנסות. על פי הערכת המודיעין הגרמני, נראה כי ההתקפות על המדינה האסלאמית אולי לא יסלקו את הארגון משטחי סוריה ועיראק, אבל הן יאלצו את המדינה האסלאמית לאמץ אסטרטגיה חדשה, כדי להגדיל את הכנסותיה. זאת עלולה להיות בשורה קשה דווקא לאזרחים שנתונים לשליטת הארגון בשתי המדינות, אשר יידרשו להגדיל את ״דמי ההשתתפות״ במימון הצרכים השוטפים.

בה בעת, אף שבעיראק תפסו כוחות המדינה האסלאמית רק שדות נפט קטנים, שליטתם על הנתיבים של יצוא הנפט מעיראק לטורקיה, שמצטרפת לירידת מחירי הנפט העולמית שגרמה לצניחה של כ–27% בהכנסות המדינה, קולעת את עיראק למצוקה כלכלית. שדות הנפט בדרום המדינה אמנם מפצים בינתיים על הפסד התפוקה שנגרם לשדות הנפט במרכז וצפון עיראק, אבל שדות אלה נזקקים לתחזוקה ולפיתוח כדי שיוכלו להמשיך בתפוקה המוגברת.

במצב שבו עיראק עדיין לא הצליחה להסכים אפילו על תקציב 2014 והיא מתנהלת על בסיס תקציב 2013, וכאשר הממשלה החליטה על קיצוץ של כ–25% בהוצאות המדינה, קשה לראות מניין יגיעו הכספים להשקעה בשדות הנפט. עיראק שנדרשת עכשיו לשלם לשבטים הסוניים שמשתתפים במלחמה נגד המדינה האסלאמית, לסייע לכשני מיליון עקורים בתוך המדינה ולהשתתף בתוכנית ההכשרה מחדש של הצבא העיראקי, תיאלץ לסגור מאות בתי ספר ולפטר קרוב ל–40 אלף עובדי מדינה בהם רופאים ומורים. התוצאה היא שבפעם הראשונה מאז כיבוש עיראק ב–2003, מעריכה קרן המטבע הבינלאומית כי כלכלת עיראק תתכווץ - ההערכות מדברות על 2.75% ב–2014.

מנגד, ההתקפות על מתקני הנפט שבשליטת המדינה האסלאמית והפסקת יצוא הנפט מעיראק לטורקיה מעניקות תנופה משמעותית לתעשיית הנפט של החבל הכורדי. השר הממונה על משאבי הטבע, אשתי הווארמי, דיווח בשבוע שעבר כי הכנסות החבל ממכירות נפט יגיעו ב–2014 לכשלושה מיליארד דולר ממכירתן של כ–300 אלף חביות נפט ליום, וכי ברבע הראשון של 2015 הוא צופה ששדות הנפט הכורדיים יפיקו כ–500 אלף חביות נפט ליום. רוב הנפט עובר בצינור שמחבר בין החבל הכורדי לנמל ג׳יהאן בטורקיה, שקונה את הנפט לצרכיה, אבל חלק קטן (בין ארבעה לשישה מיליון חביות) נמכר ישירות ללקוחות כמו ישראל, קרואטיה וסין.

משרד משאבי הטבע הכורדי אינו מפרסם את רשימת המדינות שלהן החבל מוכר נפט ולא את נתוני המכירות ״הפרטיות״, כדי למנוע מממשלת עיראק להגיש תביעות נגד אותן מדינות. לטענת עיראק, הנפט הכורדי שייך למדינה ולא לחבל, וכי על החבל הכורדי להסתפק בנתח של 17% מההכנסות, כפי שקובעת החוקה. המחלוקת הקשה הזאת בין עיראק לחבל הכורדי גרמה לכך שמזה תשעה חודשים עיראק אינה מעבירה לחבל את חלקו בתקציב, ועכשיו היא מתכוונת לדרוש מטורקיה להעביר לידיה את רווחי הנפט הכורדי שהופקדו בבנקים בטורקיה. טורקיה, שיחסיה עם החבל הכורדי רק מתהדקים, אינה מתכוונת בשלב הזה להיענות לדרישה העיראקית.

מערכת הכלים השלובים הכלכלית שכורכת את עיראק, החבל הכורדי ואת טורקיה, רק מבהירה את מידת הנזק האסטרטגי שחוללה המדינה האסלאמית ואת מידת השפעתו של הארגון על מערכות היחסים בין מדינות האזור. נראה כי זוהי הפעם הראשונה בתקופה המודרנית שבה ארגון מצליח לקבוע כללי משחק בינלאומיים, שאינם נוגעים רק להפצת הטרור כמו אל־קאעידה, אלא פוגע ישירות בכלכלותיהן של מדינות. לאלה יש לצרף גם את הנזק הכלכלי המשמעותי שגרם הארגון לכלכלת סוריה, שאיבדה את רוב מתקני הנפט שלה בצפון המדינה. הדבר התמוה הוא מדוע משבר הנפט בעיראק והשתלטות המדינה האסלאמית על שדות הנפט בסוריה לא חוללו כצפוי זינוק במחירי הנפט, אלא דווקא להיפך.

אחת התשובות לכך היא שסעודיה, בעצה אחת עם וושינגטון, הגבירה את תפוקת הנפט שלה והיא אף מציעה אותו במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שאיפתן של סעודיה וארה״ב לפגוע לא רק בהכנסותיו של ארגון המדינה האסלאמית ולייבש את מקורות המימון שלו - כי אם בעיקר להזיק לכלכלות איראן ורוסיה, כדי שיסכימו להגיע לפתרון בשאלת עתידה של סוריה. הספקולציות בעניין זה אינן יודעות גבול וכל אחד רשאי לבחור מהן כרצונו, אבל התוצאה היא אחת: נפט זול הוא רע לאיראן ולרוסיה, ומזיק למדינה האסלאמית, אבל גם לעיראק ולכורדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker