מהפכת המיחזור דורשת עידוד - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת המיחזור דורשת עידוד

התפתחות תעשיית הקלינטק, ובראשה ענף המיחזור, היא הזדמנות בלתי מעורערת לחיזוק התעשייה הישראלית וכלכלת המדינה בכלל

2תגובות

על פי הערכות בינלאומיות, העשור הנוכחי הוא העשור שבו צמיחת הכלכלות תישען על תעשיית הקלינטק והביוטכנולוגיה. התפתחות תעשיית הקלינטק, ובראשה ענף המיחזור, היא הזדמנות בלתי מעורערת לחיזוק התעשייה הישראלית וכלכלת המדינה בכלל.

לתעשיית הקלינטק יש פוטנציאל ליצור אלפי מקומות עבודה - גם לעובדים פשוטים וגם לחוקרים ומפתחים. יש בקלינטק פוטנציאל אדיר ליצוא טכנולוגי ואפשרות לצמצום אדיר בהוצאה המשקית על חומרי גלם. פתרונות קלינטק יאפשרו צמצום הצורך בהקצאת קרקעות יקרות לטובת הטמנת פסולת ולהקטנת זיהום האוויר, בין השאר בשל העמדת חלופות לשריפת דלקים פוסיליים. אלא שתעשיית המחזור אינה מקבלת מקום של כבוד כתעשייה פורצת דרך מבחינה כלכלית ותעסוקתית.

כמה חסמים מונעים את התפתחות תעשיית המיחזור. בראשם ניתן להצביע על היעדר תכנון כלל ארצי של מערך ניהול הפסולת כמו גם על חוסר במדיניות רגולטורית יציבה וארוכת טווח בנושא המיחזור. חוק האריזות, לדוגמה, קבע לוחות זמנים ויעדים לאיסוף פסולת, המתעלמים מקיומן או אי קיומן של תשתיות נאותות המאפשרות עמידה ביעדים אלה. המציאות בשטח מוכיחה שנדרשת חובה רגולטורית, אבל בוודאי שזו אינה מספיקה.

אבישג שאר ישוב

בהיעדר בחינה של יכולות המשק, ומדיניות ממשלתית המעודדת פיתוח תשתיות נאותות, נרתעים יזמים פרטיים רבים מלהשקיע בתחום, בשל הסיכון העסקי הכרוך בכך. בנוסף, שוק הפסולת, הנעדר מערכי פיקוח ואכיפה מספקים למניעת פעילות בלתי חוקית לפינויה, מוביל לזליגת הפסולת אל מחוץ לאתרים המורשים, ובכך פוגע אנושות בכדאיות הכלכלית של היזמים שומרי החוק.

לא ניתן להתעלם, כמובן, גם ממרכיב העלויות של מערכי המיחזור. כחלק מגישת "אחריות היצרן" שאימצה התעשייה לאחר חקיקת חוק האריזות וחוק הפסולת האלקטרונית, המפעלים בישראל נושאים במכלול עלויות הטיפול, האיסוף, המיון ומיחזור הפסולת, בתמיכה ממשלתית מועטה בלבד - אף לא באמצעות חוק עידוד השקעות הון. עלויות אלה מגולמות בעליית מחירי מוצרי הקצה לצרכן, ועל כן תוצרי המיחזור נהפכים ללא אטרקטיביים כמוצרי גלם לתעשיית המשך.

הצלחת שוק המיחזור תלויה בשיתוף הפעולה של כל בעלי העניין, ובפרט של הרשויות המקומיות והאזרחים. ואולם המציאות מלמדת כי הרשויות המקומיות מטילות לעתים ספקות ביוזמות המיחזור. חלקן נמנעו מלכתחילה מלקדם הפרדה במקור בין פסולת רטובה לפסולת יבשה או לבצע התקשרות חוזית מול גופי מיחזור מוכרים. אחרות רואות באותם הגופים פרות חולבות, ומנסות לזכות במימון פעילויות שלא מחובת הגופים המוכרים לממן.

יתרה מזאת, למרות ההסברה הענפה שנעשית בענייני המיחזור, שמובלת בעיקרה על־ידי מוסדות החינוך, מגזרים שלמים בציבור נמנעים מלשתף פעולה, ובכך מקשים על גופי המיחזור לקדם את הנושא בישראל. קושי זה מתחדד לאור התנגדות ציבורית נרחבת ליוזמות של גופי המיחזור להקמת מתקני טיפול.

אין טעם להספיד את הענף. נהפוך הוא, אנו בתחילתו של מהפך, אך אנחנו בהחלט לא מתקדמים בקצב הרצוי. יש לנצל את יתרונותיה של התעשייה הישראלית בהיותה תעשייה חדשנית ויצירתית, וככזאת בעלת פוטנציאל להיות מובילה עולמית בתחום המיחזור, הטיפול והפרדת הפסולת. אין מדובר ב"עוד נושא סביבתי", אלא במהפכה של ממש, הנוגעת לכלל המגזרים במשק - מהאזרח הקטן, דרך הרשות המקומית ועד לאחרון בתי העסק והתושבים בישראל. מהפכה זו, הכרוכה בין השאר בחינוך והסברה, תביא בין השאר לשינוי תרבות הצריכה בישראל ולהבנה אמיתית של המושג פיתוח בר־קיימא.

מהפכה זו צריכה להתחיל בפעילות הממשלה: קביעת מדיניות ממשלתית כוללת לטיפול בפסולות, תוך מתן ודאות עסקית ארוכת טווח; הקלת הנטל הביורוקרטי על הקמת מתקנים, כולל תוכנית ממשלתית למיפוי והקצאת שטחים ייעודים; הענקת הטבות מיוחדות להקמת מתקני קצה; הגברת האכיפה והפיקוח על פעילות לא מוסדרת בענף; ועידוד קמפיינים ציבוריים להפרדת פסולות, העדפת מוצרים ממוחזרים ובני מיחזור והקשר ביניהם.

הכותב הוא מנהל אגף סביבה, בריאות ובטיחות בהתאחדות התעשיינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם