מהפכת הפסיכומטרי תחזק 
את צעירי הפריפריה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת הפסיכומטרי תחזק 
את צעירי הפריפריה

חיזוק משקלן של בחינות הבגרות כתנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה מהווה בשורה חברתית שתוביל להסרת חסמים כלכליים ותרבותיים שעמדו בפני צעירים מוכשרים בעלי תעודת בגרות בדרכם לאקדמיה

3תגובות

מהפכת הנגישות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חלה בשנות ה–90, עם הקמת המכללות האקדמיות הציבוריות. ב-20 השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים הלומדים בכל המוסדות להשכלה הגבוהה (ללא האוניברסיטה הפתוחה) מ–75,487 סטודנטים ב–1990 ל–264,844 ב-2014. באותן שנים צמח מספר הסטודנטים במכללות האקדמיות מ–3,668 ל–96,927 סטודנטים.

מכללות אלה, הממוקמות ברובן בפריפריה, נתנו מענה לאלפי צעירים שעד אז נמנעו מלהגיע למערכת ההשכלה הגבוהה גם בגלל המרחק מהאוניברסיטאות, וגם בשל חסמים כלכליים, רגשיים ותרבותיים.

אמיל סלמן

למרות הגידול במספר הסטודנטים, נותרה הבחינה הפסיכומטרית חסם להשתלבות של אוכלוסיות שונות באקדמיה. השימוש בבחינה הפסיכומטרית ככלי מיון החל בשנות ה-80, בתקופה שבה עלה שיעור הזכאים לתעודת הבגרות. בנסיבות שבהן רב הביקוש על ההיצע נוצר הצורך לסנן את המועמדים לאוניברסיטאות.

ברבות השנים פורסמו מחקרים רבים על כך שאופייה של הבחינה מטה לרעה מבחינה תרבותית קבוצות שונות באוכלוסייה, ומונע מצעירים רבים להתקבל ללימודים גבוהים, למרות כישרונותיהם ויכולתם ללמוד ואף להצליח.

מנתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה (העורך את הבחינות הפסיכומטריות ומנהל אותן), עולה כי תוצאות המבחן הפסיכומטרי ל–2013 מוכיחות את קיומם של פערים בציון הכללי של המבחן בין אזורים שונים במדינה. הפערים, שהגיעו ליותר מ–10% (בתל אביב הציון הממוצע - 580; בדרום - 498; בגליל המזרחי - 501). גדלים עד כדי 20% ויותר כאשר משווים בין הציונים של נבחנים מהמגזר הערבי לבין נבחנים מהמגזר היהודי באותו אזור.

בצעד אמיץ ונכון, תוך התייעצות עם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ) ולאחר אישור המועצה להשכלה גבוהה, החליט באחרונה שר החינוך, שי פירון, לחזק את משקלן של בחינות הבגרות כתנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה.

צעד זה מהווה בשורה חברתית שתוביל להסרת חסמים כלכליים ותרבותיים שעמדו בפני צעירים מוכשרים בעלי תעודת בגרות בדרכם לאקדמיה, ושעד עתה נדרשו לשלם ממיטב כספם עבור הכנה לבחינות הפסיכומטריות. הוויתור על הבחינה יקצר בשנה לפחות את זמן תחילת הלימודים לתואר ראשון לצעירים בישראל, שממילא מגיעים לאקדמיה בגיל מאוחר יותר עקב השירות הצבאי או הלאומי, בהשוואה לבוגרי תיכון מקבילים להם בעולם.

החלופות למבחן הפסיכומטרי, שיזם ור"מ, כוללות תעודת בגרות איכותית במקצועות הליבה, לימודים במכינות הקדם האקדמיות והעדפה מתקנת לתלמידים הטובים ביותר מבתי ספר מאשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים.

המהלך הזה גם יוביל לשיפור משמעותי ברמת הלמידה בבית הספר התיכוניים ובאיכותה, משום שבתהליך רב־שנתי יתאימו תלמידי בתי הספר התיכוניים את לימודיהם למקצועות האנגלית והמתמטיקה ולמקצועות מרכזיים אחרים ברמות מוגברות, כדי להגדיל את סיכוייהם להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה.

החזון הטמון בהחלטה זו יצליח אם משרד החינוך יגלה נחישות בשמירה על טוהר בחינות הבגרות. הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה תגדיל בהתאמה את מכסות התלמידים במוסדות האקדמיים, וראשי המוסדות להשכלה גבוהה יקפידו לשמור על האיכות האקדמית של מוסדותיהם באמצעות הקמת יחידות לקידום ההוראה מחד גיסא, והרחבת מערכות תמיכה ותגבור לסטודנטים הנוספים שיתדפקו על שעריהם, מאידך גיסא.

רק במבחן השנים נוכל לשפוט אם החלטה זו משתווה למשמעותה של ההחלטה על פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה שהתקבלה בשנות ה-90, אך אין כל ספק שהחלטה זו מביאה לידי מימוש את האמרה "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף פא, עמוד א).

הכותב הוא מנכ"ל המכללה האקדמית צפת ומנכ"ל ועד ראשי המכללות הציבוריות המתוקצבות, לשעבר סגן נציב שירות המדינה ומנכ"ל הספרייה הלאומית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות