בנק ישראל נכנע לשדולת היצואנים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל נכנע לשדולת היצואנים

רכישת מט"ח תצבור מצבורי עושר ענקיים - לשימוש הפוליטיקאים

4תגובות

החשבון השוטף במאזן התשלומים של ישראל השתפר בעקבות תגליות הגז הטבעי, כי פחת הצורך לייבא אנרגיה. מאז החלה תפוקת הגז הטבעי ב-2013, נחסך יבוא אנרגיה של כ-5 מיליארד דולר. בנק ישראל רוכש את הדולרים האלה כדי למנוע את ייסוף השקל. עד 2018 מתכוונת הממשלה להקים "קרן עושר" שיושקע בה המט"ח שנרכש, בדומה למדינות כמו נורווגיה ואזרבייג'אן, שמייצאות אנרגיה ומנהלות קרנות עושר.

מדיניות זו נבדלת מהמדיניות שיזם הנגיד לשעבר, סטנלי פישר ב-2008 לרכישת מט"ח כדי לפחת את שער החליפין. מדיניות זאת נכשלה כי היא לא השפיעה על שער החליפין, והתשואה השנתית על רזרבות המט"ח של 50 מיליארד דולר שרכש בנק ישראל היתה 1.5% בלבד, הן בשל התחזקות שער החליפין והן בשל הריבית הנמוכה על הרזרבות. מדוע רכישות מט"ח כאלה לא משפיעות על שער החליפין, בעוד רכישות מט"ח בתוכנית הגז צפויות להשפיע עליו? משום שתפוקת הגז היא תופעה ריאלית בת קיימא, בעוד התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח היא תופעה חולפת בעיקרה.

לתוכנית הגז שתי השלכות עיקריות. היא תמנע התפרצות של "המחלה ההולנדית", כי תפוקת הגז לא יכולה להשפיע על שער החליפין, והכסף שיצטבר בקרן העושר יעמוד לרשותם של הדורות הבאים. בהיעדר תוכנית הגז, הדור הנוכחי היה נהנה פעמיים. פעם ראשונה בגלל שתיסוף שער החליפין היה מגדיל את כוח הקנייה של השקל, ומוזיל מוצרים מיובאים. אמנם המחלה ההולנדית פוגעת ביצואנים, אבל מבחינת הציבור לא מדובר במחלה, אלא בברכה. פעם שנייה בגלל שהדור הנוכחי היה צורך את ההכנסות מתפוקת הגז על חשבון הדורות הבאים.

רויטרס

אי־מניעת המחלה ההולנדית היתה משחררת משאבים לצרכים רבים אחרים, בעיקר שירותים שלא ניתנים ליבוא. אובדן היצוא היה מקוזז על ידי הסחר באנרגיה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. מכאן שיש שני היבטים חלוקתיים בתוכנית הגז: היא מטיבה עם היצואנים בדור הנוכחי על חשבון כלל הציבור, ומטיבה עם הדורות הבאים על חשבון הדור הנוכחי.

יש מדינות שנתנו לדור הנוכחי ליהנות מתגליות משאבי הטבע. בריטניה לא הקימה קרן עושר, ונתנה למחלה ההולנדית לעשות את שלה. הניסיון מלמד כי רמת החיים עולה מדור לדור. לו יכולנו היינו מעבירים משאבים לדורות הקודמים דווקא. לפי היגיון זה, הצדק הבין־דורי היה מחייב העברת משאבים מהדורות הבאים לדור הנוכחי, כי רמת החיים של נכדינו תהיה גבוהה משלנו. ומה יעשו הדורות הבאים עם קרן העושר? האם אף הם ישמרו אותה לדורות הבאים כך שמשאבי הטבע יישארו גולם כלכלי לנצח?

יש לראות ברכישות מט"ח בתוכנית הגז כניעה לשדולת היצואנים, בדומה למדיניות בנק ישראל שרכש 50 מיליארד דולר מאז 2008 כדי להחליש את שער החליפין. עד מתי בנק ישראל יוסיף לעוות את המדיניות המוניטרית הן ברכישות מט"ח הן בניהול ריבית אפס?

אין הצדקה למדיניות רכישת מט"ח במסגרת תוכנית הגז. הדורות הבאים ידאגו לעצמם. תנו לברכה ההולנדית להיטיב עם הדור הנוכחי. מצבורי עושר ענקיים עלולים להעמיד במבחן את יושרם של הפוליטיקאים הקשורים לקרן. עדיף לא לשים מכשול לפני העיוור.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה 
באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות