שר החינוך החזיר לסטודנטים שנה מחייהם

שר החינוך, ביוזמה מבורכת לבטל את הפסיכומטרי כדרישת חובה, עשה מהלך חשוב בשיתוף עם מערכת ההשכלה הגבוהה להחזרת עטרת הלימודים התיכוניים ליושנה, החזיר לצעירי ישראל שנת חיים מבוזבזת על פסיכומטרי, איפשר להם להקצות את כספי ההכנה לפסיכומטרי ללימודים אקדמיים והקטין את אי השוויון

דודי שוורץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דודי שוורץ

זה שנים סובלת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מליקוי מאורות בכל הנוגע לתנאי הקבלה למוסדותיה. תעודת הבגרות, ששימשה תעודת כניסה עיקרית ללימודים האקדמיים, איבדה עם השנים מערכה הייחודי ונדרש גם ציון במבחן פסיכומטרי. האבסורד הוא שלרוב רמת הציונים שנדרשה בציוני הפסיכומטרי לצורך הקבלה לתחום לימודים מסוים, קשורה לביקוש־היצע בתחום - בלי קשר לקושי בלימודי הדיסציפלינה.

כך יצא שתחומי דעת מורכבים, הדורשים יכולות המשגה וחשיבה אנליטית ומופשטת כמו לימודי פילוסופיה ומדעי הרוח - ולעתים גם מדעי הטבע ובכללם פיזיקה ומתמטיקה - הסתפקו רק בתעודת בגרות בשל היעדר ביקוש ולא דרשו כלל ציון פסיכומטרי. לעומתם, חוגי לימוד בעלי אופי מקצועי מעשי, בהם מקצועות פרא־רפואיים שהביקוש אליהם גבוה, דרשו נוסף על ציוני בגרות גבוהים גם ציונים גבוהים במבחן הפסיכומטרי, וכך גם בחוגים שנתפשו בעבר כיוקרתיים דוגמת משפטים וראיית חשבון.

כאשר ירד הביקוש ללימודי משפטים מיהרה באחרונה אוניברסיטה ידועה לבטל את דרישת ציון הפסיכומטרי כתנאי ללימודי משפטים, ופקולטות אחרות הורידו באחת את ציון הבגרות הנדרש. למותר לציין שהדיסציפלינה לא השתנתה - רק הביקוש לה ירד וכנגזרת מכך דרישות הקבלה.

סטודנטים אמריקאיםצילום: אי–פי

בכך לא תם מצעד האיוולת. הדרישה לציון פסיכומטרי הפכה עם השנים לדרישת סף ולא לאופציית סינון אלטרנטיבית. כך יצא שצעירים וצעירות ישראלים, שרובם מתחילים גם כך את לימודיהם האקדמיים כשלוש שנים לפחות לאחר בני גילם במדינות המפותחות האחרות בשל השירות הצבאי והלאומי, שנת התנדבות שלפני השירות והטיול המסורתי שלאחר הצבא, מצאו עצמם מבזבזים שנה נוספת מחייהם על הלימוד חסר התוחלת של הכנה לפסיכומטרי בשכר לימוד שהיה יכול לשמש אותם ללימודים אקדמיים ממש. מעבר לכך, היה ברור מאז ומתמיד שהמבחן הפסיכומטרי הוא אבן נגף עבור נעדרי יכולת כלכלית ומוטה תרבות - והנציח את אי השוויון.

הראשונים שיצאו בפועל כנגד האיוולת הזאת היו המכללות העצמאיות, שהסתפקו לרוב בציון הבגרות בכל מקום שבו לא חויבו אחרת. המכללות השכילו להבין מניסיונן שיש ערך לשירות הצבאי והלאומי, לרבות הקורסים והתפקידים שנחשפים אליהם בשירות גם מבחינת הבשלות ללימודים גבוהים, אף אם לא ניתן לתמחר במדויק את הערך הזה. המכללות גם השכילו להבין כי בחברה רב־תרבותית יש להסיר חסמי כניסה תלויי תרבות, ולבחון את הסטודנטים לאחר שניתנת להם הזדמנות ללמוד ולא להדירם בלימודים בשל חסמי כניסה עם יכולת ניבוי חלקית במקרה הטוב ומפוקפקת במקרה הרע.

ויותר מכל, במכללות השכילו להבין שהנגשת השכלה גבוהה אינה באה במקום מצוינות, כפי שגורמים אינטרסנטים במערכת נוטים לומר - אלא תנאי הכרחי למצוינות, שהרי ללא הנגשה והסרת חסמי כניסה מלאכותיים איך ניתן לאתר את המצוינים?

שר החינוך, שי פירון, ביוזמה מבורכת לבטל את הפסיכומטרי כדרישת חובה, עשה מהלך חשוב בשיתוף עם מערכת ההשכלה הגבוהה להחזרת עטרת הלימודים התיכוניים ליושנה, החזיר לצעירי ישראל שנת חיים מבוזבזת על פסיכומטרי, איפשר להם להקצות את כספי ההכנה לפסיכומטרי ללימודים אקדמיים והקטין את אי השוויון שהיה כרוך בדרישה לפסיכומטרי. בכך הוא הציל את מערכת ההשכלה האוניברסיטאית המתוקצבת.

הכותב הוא פרופסור, נשיא ועד ראשי המכללות הלא מתוקצבות ורקטור הקריה האקדמית אונו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker