המרצים פוגעים בנשים החרדיות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המרצים פוגעים בנשים החרדיות

בהדגמה קלאסית של פמיניזם אליטיסטי ומנותק מהמציאות החברתית המורכבת, מבקשת עתירה לבג"ץ לפגוע במהפכה של כניסת חרדים לאקדמיה, ועל הדרך לפגוע גם באלפי נשים חרדיות ולמנוע מהן את היכולת ללמוד בתנאים שמכבדים את אמונתן הדתית

10תגובות

באחרונה הגישו כמה מרצות ומרצים באוניברסיטאות עתירה לבג"ץ נגד המוסדות האקדמיים לחרדים שבהם נהוגה הפרדה בלימודים בין גברים לנשים. העתירה מופנית נגד הסדרים שונים שנוהגים בקמפוסים החרדיים, הפוגעים, לטענת העותרים, בעיקרון השוויון - ובהם שיבוץ מרצים גברים ללמד סטודנטים גברים, הפרדה בין המינים בימי הלימוד ולא רק בחדרי הכיתות, והטבות כלכליות שמוענקות ללומדים בקמפוסים החרדיים.

העתירה, אם תתקבל, תשמח אולי את הפרופסורים והפרופסוריות החתומים עליה, אך תפגע פגיעה קשה באלפי נשים חרדיות וגברים חרדים, שבזכות פתיחתם של הקמפוסים החרדיים משתלבים בשנים האחרונות בהיקפים חסרי תקדים בעולם ההשכלה הגבוהה. הקמפוסים החרדיים אחראים למהפכה שקטה אך עמוקה שעוברת בשנים האחרונות על החברה החרדית.

החרדים, נשים כגברים, נוהרים אל מוסדות ההשכלה הגבוהה, ולומדים מקצועות מגוונים, כמו חינוך, כלכלה, משפטים או ריפוי בעיסוק, מרחיבים את אופקיהם, ועם סיום לימודיהם משתלבים בשוק התעסוקה הישראלי כאקדמאים ואנשי מקצוע. השפעותיה החיוביות של מהפכת ההשכלה הגבוהה על החברה החרדית והכללית כאחד, על צמצום הפילוג והפערים שבין הקבוצות השונות שמרכיבות את החברה הישראלית, ועל המשק והכלכלה, כבר ניכרות, וודאי יוסיפו ויתגברו בשנים הקרובות.

בהדגמה קלאסית של פמיניזם אליטיסטי ומנותק מהמציאות החברתית המורכבת, מבקשת העתירה לפגוע במהפכה חברתית זו, ועל הדרך לפגוע גם באלפי נשים חרדיות ולמנוע מהן את היכולת ללמוד בתנאים שמכבדים את אמונתן הדתית. זאת, כדי להגן על כמה מרצות מפני פגיעה תיאורטית. אכן, כיום מרצות אינן יכולות ללמד במסלולי הגברים החרדים. אך הפגיעה במרצות, במישור המעשי, היא תיאורטית בלבד, שכן פתיחת מסלולי הלימוד החרדיים דווקא מגדילה את היצע המשרות האקדמיות למרצים ולמרצות כאחד, שכן לפחות במוסד שבו אני מלמד, בקריה האקדמית אונו, במסלולי הנשים החרדיות ניתנת עדיפות מובהקת דווקא לשיבוץ מרצות. אמנם נותרת הפגיעה הרגשית והעקרונית במרצות, שמודרות מהוראה במסלולי הגברים, אך נשאלת השאלה: האם מוצדק וראוי לשלוח אלפי נשים חרדיות חזרה לבתיהן ולשכונותיהן רק כדי לשכך את עלבונן העקרוני של המרצות?

אמיל סלמן

גם הטיעון נגד ההטבות הכלכליות הניתנות לסטודנטים החרדים תמוה ומקומם. שיעורי העוני הגבוהים בחברה החרדית ידועים היטב, בעיקר בשל העובדה שרבים כל כך מהם אינם יכולים להשתלב בעבודות מתגמלות המותנות בהכשרה אקדמית ומקצועית. בשל מצבם הכלכלי, רבים מהם אינם יכולים לעמוד בתשלומי שכר הלימוד הגבוהים. שלילת ההטבות תמשיך ותלכוד אותם במעגל השוטה של היעדר ההשכלה והיעדר ההכנסה. את המעגל הזה מבקשת המדינה לפרוץ באמצעות ההטבות הכלכליות. מה הטעם להתנגד להן?

ההשכלה הגבוהה היא משאב ציבורי בעל חשיבות עליונה להתפתחותו של האדם ולהתפתחותה של החברה. עלינו, המרצים והמרצות במוסדות להשכלה גבוהה, לעשות כל מאמץ, ובכלל זה להגמיש במידה מסוימת את עקרונותינו, כדי לפתוח שערים אלה לרווחה, לכל החפץ להשכיל ולהרחיב דעת.

הכותב הוא מרצה בכיר בקריה האקדמית אונו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות