בברלין זול, בזכות ריבוי 
יצרנים קטנים ובינוניים

הפתרון הוא לא הגדלת היבוא, אלא האצת התחרות בבית

ליאור לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור לוי

פוסט בפייסבוק שהציג קבלה מסופרמרקט בברלין וקרא לישראלים להגר לברלין, קיבל יותר מ-10,000 לייקים. פוסט זה מעיד על כך שגם שלוש שנים לאחר המחאה החברתית יוקר המחיה מטריד מאוד את הצרכן הישראלי. על פי הפוסט, והשוואות המחירים שבוצעו בעקבותיו, מחירי המוצרים בגרמניה נמוכים משמעותית מהמחירים בישראל. במסקנות ההשוואות האלה תומך גם מרכז המידע של הכנסת, שקבע כי מוצרי המזון באירופה זולים בכ-25% מהמוצרים בישראל.

חשוב להסביר את הסיבות לפערי המחירים בין אירופה לישראל. ראשית, שוק המזון האירופי גדול משמעותית מהישראלי (מחזור של כטריליון יורו, לעומת 0.1 טריליון יורו בישראל). בנוסף, המשק הישראלי הוא אי כלכלי שבו ניידות הסחורה נמוכה משמעותית מזו שבאירופה. בתעשייה האירופית גם אין מגבלות כשרות ושבת, ושיעור המע"מ על מוצרי מזון נמוך 
בכ-10% משיעור המע"מ בישראל.

עם זאת, בכל הקשור למוצרי המזון, הסיבה העיקרית לרמת המחירים הנמוכה יותר באירופה היא עוצמת התחרות בענף המזון: קרוב ל-300 אלף מפעלי מזון קטנים ובינוניים מפעילים 90% מקווי ייצור המזון באירופה, ומספקים את רוב צריכת המזון בגוש היורו. התעשייה הקטנה והבינונית באירופה מחייבת את כל השוק לפעול ביעילות ולהפחית מחירים. בישראל, מנגד, חלקם של יצרני המזון הקטנים נמוך משמעותית: כ-500 יצרני מזון קטנים ובינוניים מהווים כ-20% בלבד משוק המזון - לעומת יותר מ-50% בשוק האירופי. פעילות נמוכה זו משפיעה על עוצמת התחרות ועל יוקר המחיה כמובן.

מעדני חלב - שטראוס, תנובה וטרה. וזהו.צילום: עדי דברת מזריץ

למרות נתונים אלה, ממשלת ישראל מנסה להשפיע על רמת התחרות דווקא באמצעות עידוד היבוא. הממשלה קיבלה החלטות על הסרת מכסים, הקצאת מכסות יבוא והסרת תקנים במטרה להביא להגדלת היבוא. עם זאת, יש להבין שהמשק הישראלי הוא כבר בין הפתוחים בעולם - על פי הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום שישי בעולם (מתוך יותר מ-100 מדינות שנבדקו) בחופש היבוא.

כך, הפתרון להגברת התחרותיות במשק אינו בהגדלת היבוא, כי אם ביצירת התנאים להאצת התחרות מבית - יצירת התנאים להגדלת חלקה של התעשייה הקטנה והבינונית בפעילות המשקית. התעשייה הקטנה והבינונית זקוקה לסביבה עסקית משופרת כדי לצמוח: פיתוח כלי מימון ייעודיים, השתתפות משמעותית בהשקעות בשיווק, הון ומו"פ, הפחתת עלויות ייצור והקלות רגולטוריות. בתקציבים נמוכים יחסית, הממשלה יכולה לשפר משמעותית את יכולתה של התעשייה הקטנה והבינונית לצמוח, ובכך להביא להפחתת מחירים ולזרוע את זרעי הצמיחה והתעסוקה העתידיים.

הכותב הוא יו"ר הוועדה לתעשייה קטנה ובינונית בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל של כמה מפעלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker