מה המנהיגים שלנו לא מבינים על השוואות המחירים לברלין? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

מה המנהיגים שלנו לא מבינים על השוואות המחירים לברלין?

יוקר המחיה בישראל והדרך שבה המטריקס הישראלי מרמה ומשעבד את מעמד הביניים הם סכנה אסטרטגית לקיומה של מדינת ישראל

244תגובות

אני מבין ש"ויכוח ברלין" נפתח מחדש. באדיבות סל הקניות הזול שם. הנה התרומה שלי.

יוקר המחיה בישראל והדרך שבה המטריקס הישראלי מרמה ומשעבד את מעמד הביניים הם סכנה אסטרטגית לקיומה של מדינת ישראל. המערכת הישראלית נהפכה למעוותת וקפואה. היא לא מאפשרת לרעיונות חדשים או לאנשים חדשים להטות באורח מהותי מדיניות או להביא לשינויים בסיסיים באורח החיים שלנו.

אני מכיר כל כך הרבה צעירים ישראלים מוכשרים, עם תארים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. לרבים מאוד מהם אין מה לחפש פה; אלא אם כמובן יבחרו ללכת אל שדות ההיי־טק המשתלמים.

אמיל סלמן

התחושה היא שישראל חסומה. חסומה וחוסמת. היא נהפכה מאחת המדינות השוויוניות בעולם לאוליגרכיה. אוליגרכיה שבה רק ילדי העשירים יקנו דירה בלי להשתעבד לכל חייהם למשכנתא מגוחכת בגובהה. אוליגרכיה שבה רק לילדי "המחוברים" יהיו הזדמנויות שוות - ולא רק בחברת החשמל. אוליגרכיה רעיונית, שבה באמת שיכנענו את עצמנו שעלינו לבחור שוב ושוב באותן דמויות עבשות, מובארקים שלנו. מנותקים מהתור בקופת חולים או מהמחירים בסופר, האנשים האלה ממשיכים לנהל את חיינו. אנחנו חיים בעולם גלובלי ודיגיטלי. ישראל היא מושבה אנאלוגית.

ברלין ושאר הדיבור על "ירידה מהארץ" (אני משתמש במכוון במושג הזה) נועדו להמחיש באורח עמוק את המצוקה של מעמד הביניים הישראלי. נאמנים פצעי אוהב. ומי שמתנפל על אלה שמדברים על קלות החיים בחו"ל רוצה כנראה לאטום את אוזניו ולעצום את עיניו בפני מה שמתבקש: ההסכם הישראלי הופר.

הפרת ההסכם, שבמסגרתה רוכבים כאן המתעשרים החדשים על ג'יפיהם השחורים, המגזרים למיניהם, הטייקונים ובני ביתם, היא הפרה חמורה מאוד. הפרה יסודית. אנשים מוכנים היו לחיות כאן חיים קשים מאוד עבור חברת מופת. או כזאת שניסתה. הם אינם מוכנים לחיות חיים קשים מאוד כדי שלעוד ראש ממשלה יהיה עוד בית מפואר. כששוברים סולידריות מוצאים יורדים צוהלים בברלין על מחירי המילקי.

אני לא אוהב את ההתפארות הזאת במחירים הנמוכים, היא מפריעה לי. בחרתי לחיות כאן. ומהבחירה הזו משתמע שהייתי רוצה לראות כאן את האנשים הטובים ביותר, ולא לחזות בירידה מפחידה ומייאשת. אבל הנה הכישלון של המנהיגות שלנו: חוסר היכולת להבין שבעולם גלובלי, הישראלים צריכים לבחור בישראל. כל יום. שאי אפשר עוד לספר להם בלופים ושקרים גסים. על דיור. על המחירים בסופר. שאי אפשר לסגור עוד עסקה אפלה בין הרגולטור לטייקון על חשבון גמלאית שקונה קוטג'. שהמשמעות של ההונאה המתמשכת והעושק והביזה יהיו דלדולה המתמשך של ישראל. הפיכתה למושבת מטעים אמיתית, ענייה, מוכת בערות מתחדשת.

בלומברג

המנהיגות שלנו לא מבינה שהסיסמאות הריקות שלה כבר לא עובדות. שכדי שישראל תמשיך להיות הבחירה של ישראלים, היא צריכה לספק את התמורה. היא כל כך מעוותת המנהיגות שאין לה מושג מהי התמורה. שלא ינאמו לי על אבותינו החלוצים. אני מכיר די טוב את ההיסטוריה המשפחתית שלי. אבותיי החלוצים באו לכאן לכונן חברה טובה יותר מאירופה, לא גרועה ממנה. הם לא באו לכאן כדי שנכדי נכדיהם ישמשו בטריות קטנות לאספקת ממון למגזרים קיצוניים, הם לא באו כדי לסדר ג'ובים למקורבים של ישראל כ"ץ או לסבסד את העושר של ניני הנינים של לב לבייב.

"לא, אני לא אוהב לראות את חגיגות הירידה. אבל אני מבין אותן ואת הסכנה שהן מסמנות, ואת האתגר שהן מציבות לישראל - להשתפר". את המלים האלה היו צריכים לומר קברניטינו. אבל הם חיים בעולם משלהם, והוא מדושן מאוד.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ בחדשות 10



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות