בנק ישראל טועה: מעמד הביניים חנוק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל טועה: מעמד הביניים חנוק

כמעט בכל תחום הוצאה שתבדקו תגלו דבר מדהים: עבור העשירונים 3–8 ("מעמד הביניים") - ההוצאות זינקו ■ אז מפליא אתכם שיצאנו ל"מחאת מעמד הביניים"?

19תגובות

קוראי TheMarker לא האמינו שזה קורה להם. לפני כמה ימים, לאחר קריאת מאמר שקבע נחרצות "זו לא רק תחושת בטן. כמעט בכל נושא מהותי לא ניתן כיום להניע בישראל מהלך גדול או רפורמה משמעותית", הם הלכו לישון בישראל והתעוררו למחרת במדינה שבה הכל נפלא ואין צורך ברפורמות. כותרות הבוקר בישרו: "רמת החיים בישראל לא הידרדרה כלל בעשור האחרון - גם בפילוח לפי הכנסה; להפך, הההכנסה דווקא השתפרה יחסית למדד המחירים".

ההפתעה הוכפלה כאשר התברר כי הרוח החיובית לא נשבה ממשרדי מינסטריון האמת של יאיר לפיד, אלא דווקא מבית מדרשה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שבישרה: "פירות הצמיחה חילחלו גם למשקי הבית". האם יש לנגידה הוכחות שסותרות מה שמרגיש כמעט כל ישראלי בכיסו? כמובן. מחלקת המחקר של בנק ישראל טוענת: "ההכנסה נטו של כל החמישונים (באוכלוסייה) עלתה כמעט בשיעור זהה, ובכולם העלייה היא הרבה מעל מדד המחירים לצרכן".

אמנם, העלייה בהכנסה של השכבות הנמוכות נגרמה משום שבשכבות אלה התחילו לצאת לעבודה, כדי לעזור בפרנסת המשפחה. ההפתעה, אליבא דבנק ישראל, היא: "כלומר, גם השכר הממוצע של מעמד הביניים, ככל הנראה עלה בעשור האחרון".

זה כבר מוזר - מה זה "כלומר" ו"ככל הנראה"? האם בנק ישראל טוען כי אותם זוגות ממעמד הביניים, ששני בני הזוג עובדים - גם הם זכו איכשהו ב"תוספת הכנסה" מסתורית שאיפשרה להם להתמודד עם יוקר המחיה הגואה? חלקם הוסיפו רבע משרה פה, עבדו בלילות שם ו"התנדבו" לשעות נוספות בעבודה במקום להיות עם ילדיהם, אבל לטעון שמצב כל האוכלוסייה השתפר - דווקא בעשור שבו התברר כי תיאוריית ה"חלחול כלפי מטה" פשוט לא עובדת - זה כבר גובר בעלבון אינטלקטואלי.

דודו בכר

העושר הרי זורם בכיוון ההפוך - מידיהם של העובדים ומשפחותיהם אל כיסיהם של מעמד המחוברים. ומה לגבי תחושת אזרחי ישראל שהם חנוקים כלכלית, על כך כותבים בבנק: "החיים בישראל לא הידרדרו כמעט כלל בעשור האחרון". (אהבנו את ה"כמעט"). צריך להזכיר לפלוג שהיא חתומה על דו"ח ועדת טרכטנברג שהסביר בצורה מפורטת מדוע מעמד הביניים יצא לרחובות.

אין לנו תקציבי מחקר כמו לבנק ישראל, גוף ציבורי שתקציבו השנתי כמיליארד שקל - כ–550 שקל בשנה לכל משפחה ממוצעת בישראל - אז פשוט לקחנו נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. איך אומרים בטלוויזיה, "לא נגענו":

■ בין 2006 ל–2011 ההכנסה הממוצעת של משקי הבית בישראל עלתה ב–22.5%, אבל השכר הממוצע עלה בתקופה זו בערך ב–15%. ההוצאה למזון בעשירונים 7–8 עלתה בתקופה זו ב–27.4%.

■ בעשירון שני המצב גרוע יותר - ההוצאה למזון גדלה ב–31% בתוך חמש שנים.

■ ומה עם ההוצאה לדיור? בעשירון חמישי ההוצאה הזאת קפצה בכמעט 47%; בעשירון שמיני המצב אף גרוע יותר עם עלייה של כמעט 55%, ובעשירון שלישי קפצה ההוצאה הזו בכמעט 43%.

■ ההוצאות על מים עלו ב–50%, החשמל בתייקר ביותר מ–30%. ובריאות? משק בית בעשירון השמיני הוציא ב–2011 43% יותר מאשר רק חמש שנים קודם לכן.

כמעט בכל תחום הוצאה שתבדקו תגלו דבר מדהים: עבור העשירונים 3–8 ("מעמד הביניים") בתחום ההכרחים למחיה, דווקא ההוצאות הללו זינקו. אז מפליא אתכם שיצאנו ל"מחאת מעמד הביניים"?

הכותב הוא פעיל חברתי וממייסדי "ישראל יקרה לנו" להורדת יוקר המחיה. תוכלו לעקוב אחריו בחשבון הטוויטר שלו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות