לנהל מחלקה? קודם תלמדו לנהל

השינוי הנדרש צריך להיות קודם כל תפישתי: לא ניתן לנהל במערכת הבריאות המורכבת והסבוכה ללא ידע מקצועי בניהול

נעמי סגל

באחרונה התעוררה ביקורת ציבורית על כך שמינוי רופא למנהל מחלקה בבית חולים הוא מינוי לכל החיים המקצועיים עד לפרישה. ואולם סוגיית משך הקדנציה של מנהל מחלקה היא רק קצה הקרחון בבעיית ניהול מערכות הרפואה הציבוריות בישראל.

מתוקף תפקידו, למנהל המחלקה השפעה ניכרת על ההכנסות וההוצאות של המחלקה בפרט, ובית החולים בכלל. בסמכותו להחליט על מספר החולים שיתקבלו לאשפוז או למרפאות חוץ, הטיפול שיוענק להם, מועד שחרורם, כמות הניתוחים שתבוצע ופיתוח השירותים העתידיים.

גם להחלטות היומיומיות של מנהל המחלקה השפעה מכרעת על ההוצאות. כך לדוגמה, מנהל מחלקה צריך להחליט אם לבטל יום מרפאה לאור כנס מקצועי בהשתתפות רופאים רבים, ולייצר עגמת נפש לחולים והפסד הכנסות לבית החולים. על בסיס יומיומי הוא נדרש להחליט אם לבצע בדיקת MRI לחולה, ומהי התועלת שתצמח מכך לאור עלותה הגבוהה של הבדיקה.

החלטות מסוג זה ורבות אחרות, קובעות לא רק את התנהלותה הרפואית של המחלקה, אלא גם את איכות הטיפול הרפואי, יעילות המחלקה ורמת ההכנסות וההוצאות שלה בתקציב בית החולים, כאשר מנהל המחלקה הוא הסמכות העליונה בכדי להכריע.

לאור העובדה כי בבתי החולים הציבוריים מדובר בכספו של הציבור, צריכה להישאל השאלה מה בהכשרתו של מנהל המחלקה הכין אותו לתפקיד מורכב זה? לימודי הרפואה אינם כוללים נושאים כמו ניהול תקציב, תמחור, תכנון וייעול. חומרי הלימוד של ההתמחות הרפואית אינם כוללים נושאים כמו איכות בטיחות או חוויית החולה. חשוב מכל, הדרישות לתפקיד מנהל מחלקה אינן כוללות כישורי ניהול ולא קיימים מדדי הערכה לתפקודו. מנהלי מחלקות רבים אף אינם תופסים את תפקידם ככולל רכיבי ניהול. "לא למדנו רפואה בכדי להתעסק בביורוקרטיה", הם אומרים.

בית החולים הדסה עין כרם צילום: טס שפלן

והנהלת בית החולים? במקרים לא מועטים ההנהלה עומדת אובדת עצות, היות שלדידה יש קושי משמעותי לבצע בקרה על החלטות רפואיות, שכן מדובר באמנות ולא במדע מדויק, והחלטות מקצועיות וכלכליות נדחקות לעתים הצידה.

אם נחזור לרגע לסוגיית משך הקדנציה, מן הראוי שמנהל מחלקה יתחלף בתפקידו כעבור פרק זמן סביר כדי לאפשר רענון. אבל בעולם שבו גם המנהל החדש לא הוכשר לניהול ואינו חשוף לבקרה - מה תועיל החלפת מנהל אחד באחר?

השינוי הנדרש צריך להיות קודם כל תפישתי: לא ניתן לנהל במערכת הבריאות המורכבת והסבוכה ללא ידע מקצועי בניהול. השינוי צריך להיות שיטתי: החל בבית הספר לרפואה, בשילוב תכנים הנוגעים בכלכלת בריאות, ניהול, איכות ובריאות הציבור; דרך ההתמחות - בהערכת מתמחים מסודרת הכוללת גם מדדים של יעילות ואיכות; וכלה במעסיק - המגדיר יעדים רפואיים וכלכליים למחלקה ולמנהלה.

גם לרגולטור תפקיד לא מבוטל: הדרישה לכישורי ניהול בצמרת המערכת מחד גיסא, ולהערכת ביצועי מנהליה מאידך גיסא, היא צורך בסיסי במערכת המושתתת על כספי ציבור ושהציבור מפקיד בידיה את בריאותו ואף את חייו.

מערכות בריאות הן מהמורכבות והסבוכות ביותר בעולם המערבי. פריצות הדרך הרפואיות המהירות, נגישות האוכלוסייה למידע והדרישה לאיכות רפואית מיטבית - מקדמות לחזית הדיון הציבורי את הצורך בניצול מיטבי של המשאבים שהמדינה מעמידה לרשות מערכת הבריאות שלה, משום שבעתיד הלא רחוק המחסום לשיפור תוחלת החיים ואיכותם לא יהיה יכולות הרפואה, אלא המשאבים הכלכליים של המדינה. ניהול רפואי מקצועי הוא נדבך מרכזי בהשגת היעילות המקסימלית מכל שקל שהוקצה לבריאות, והוא הכרח.

לכן, כדי לטייב את המערכת - מבחינת תוצאות הטיפול, איכות השירות או עלויות - עלינו לבחור מנהלים מקצועיים שעברו הכשרה הולמת לתפקידם הניהולי, להעריך את ביצועיהם, ובסוף גם לקצוב להם את משך הקדנציה.

הכותבת היא ראש ההתמחות לניהול מערכות בריאות 
ופארמה (MBA) בקריה האקדמית אונו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker