האמנם תביעות ייצוגיות הן "בוננזה" לעוה"ד?

הטיפול בתביעות ייצוגיות מחייב שכר טרחה גבוה יחסית. מכתב תושבה

עו"ד רם אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עו"ד רם אפרתי

"לא סוד שהמרוויחים הגדולים מהגשת תביעות ייצוגיות הם עורכי הדין, שגורפים לכיסם מדי שנה שכר טרחה של מיליוני שקלים. העלות הכרוכה בהגשת התביעה וניהולה נחשבת נמוכה יחסית והפוטנציאל לרווח גדול. מספיק שמדובר בקבוצה גדולה, וכל אחד ממנה מקבל כמה שקלים כדי להביא את סכום הפיצוי - אם התביעה מתקבלת כמובן - למיליונים רבים, וממנו ייגזר שכר הטרחה של עורכי הדין". זהו ציטוט מכתבה שהתייחסה לסוגייה שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בנושא תביעות ייצוגיות.

כעו"ד המייצג גם בתחום זה, בחרתי שלא להתעלם מאמירת אגב זו, המשקפת הלך רוח ציבורי רווח של "עין צרה" כלפי המייצגים בתביעות ייצוגיות, בהתייחס ל"מיליונים הרבים כביכול שהם גורפים לכיס", וזאת, לכאורה, על חשבון האינטרס הציבורי אותו הם מייצגים.

האמנם מדובר במינימום עלות וסיכון ומקסימום רווח לעו"ד? האם באמת תביעות ייצוגיות הן "בוננזה" אמיתית לעורכי הדין המייצגים? מנסיוני רב השנים כמי שמטפל גם בתביעות ייצוגיות, אוכל להעיד כי הטיפול בתביעות כאלה הוא שונה בתכלית מהטיפול המשפטי בתיקים רגילים ומחייב, לכן, שכ"ט גבוה יחסית הנגזר מכך.

צילום: אלי הרשקוביץ

1. שכר טרחה, לעומת השקעה - בניגוד לתיק משפטי רגיל, בו השכר קבוע מראש בהסכם שכר טרחה בין העו"ד ללקוח, תוך שקלול השקעתו הכוללת של עורך הדין בתיק, בתביעה ייצוגית לעולם לא יידע עורך הדין מראש את שכר טרחתו. שכר הטרחה בתביעה ייצוגית נקבע על ידי בית המשפט בלעדית, וגם אם הצדדים מגיעים לפשרה הכוללת בתוכה את שכר הטרחה - בית המשפט הוא הפוסק האחרון בעניין. ואכן, בחלק ניכר מאוד מהמקרים הוא משנה את שכר התקרה שהוסכם כלפי.

התביעות הייצוגיות, ברוב המקרים, הן משאבת שעות עבודה. הן מצריכות השקעה של מאות שעות והתייחסות משרדית כוללת. עורכי הדין משקיעים בתיקים אלו כוח אדם משפטי בהיקף גדול מאוד, כולל במחקר משפטי, השוואתי בין מדינות, השגת חומר הרקע לתביעה שהוא לעיתים קרובות טכני או רפואי וטכנולוגי. משאבים רבים במשרד עורכי הדין מוסטים לתביעות אלה, ללא תגמול כלשהו, עד סיום ההליך. בקיצור, עורכי הדין מממנים את הטיפול בתביעות עד הפשרה או פסק הדין.

2. אחריות וסיכונים - לתביעה הייצוגית גם סיכונים מיוחדים. יש לשים לב שעל עורך הדין המגיש תביעות ייצוגיות חלה אחריות מיוחדת כלפי הלקוח, שהינו על פי רוב הדיוט משפטית, שעלול לספוג הוצאות משפט ניכרות, באופן אישי, אם התביעה תתברר כתביעת סרק או אם תידחה. קיים סיכון גם למוניטין של עורך הדין, כיוון שאם ייקבע שמדובר בתביעת סרק או אם היא תסתיים ללא הצלחה או בפשרה בסכום נמוך, המוניטין של עורך הדין ייפגע.

3. סבסוד צולב - עורכי הדין המתמחים בתחום נוטים גם לטפל בתביעות ייצוגיות בהיקף כספי קטן. מדובר, דה פקטו, בתיקי פרו בונו לטובת המוניטין המשרדי. ניהול תיק קטן מבחינת היקפו הכספי אינו שונה מתיק גדול - גם הוא מצריך השקעה רבה ביותר של המשרד. במקרה כזה, שכ"ט גבוה בתיק גדול מפצה על שכ"ט קטן בהיקפו הכספי. מכאן שצמצום שכר הטרחה בתביעות הגדולות משמעו צמצום האפשרות לטפל בתביעות ייצוגיות קטנות בבסיסן, שיש להן משמעות גדולה מבחינה חברתית–כלכלית, ותפקידן לעשות צדק עם האזרח הקטן.

4. ניפוי המקרים - גורם נוסף הכרוך בשעות עבודה רבות הוא הליך ניפוי ההצעות לתביעות ייצוגיות. התהליך בו מתקבלת ההחלטה לגשת לתביעה או להמליץ ללקוח שלא להגישה, כרוך לעיתים בעשרות שעות עבודה. לא מעט תביעות ייצוגיות מגיעות לשלב של כמעט הגשה ואז מתברר שיש בעיה משפטית בהגשתן. גם עבור "שעות אבודות" אלה מהווה שכ"ט גבוה בתיקים שצלחו גורם מסבסד.

5. שכ"ט גבוה מעודד משרדים איכותיים להיכנס לתחום. לראייה, מול עורכי הדין המייצגים בתביעות הייצוגיות מופיעים טובי משרדי עורכי הדין. משרדים אלו נקראים corporate lawyers, מופעלים על ידי תאגידים גדולים וחברות עסקיות שהן הנתבעות הקלאסיות בייצוגיות. התאגידים משלמים למשרדים אלה שכר טרחה שעתי או אחר בסכומים ניכרים. ההתמודדות הזו מצריכה משאבי כוח אדם רבים מצידו של עוה"ד המייצג את התובע, ודורשת משרד עם כוח אדם איכותי.

5. אורך חיי התביעה הייצוגית – תביעה ייצוגית מתנהלת בדרך כלל על פני מספר שנים, מרגע הטיפול בה ועד לסיומה בפס"ד או בפשרה. מהבחינה הזו, פריסת שכר הטרחה מצביעה על הכנסה סבירה ביותר ואף ממוצעת.

אבל נדמה כי הטיעון המנצח, שמעיד יותר מכל כי ענף התביעות הייצוגיות אינו מכרה זהב לעוסקים בו, הוא ההיבט העובדתי. שכן, אם אכן מדובר היה בענף רווחי כ"כ ומשתלם במיוחד, מספרם של משרדי עוה"ד העוסקים בענף היה גבוה משמעותית מזה הקיים בפועל. אלה שהעובדות, כאמור, מלמדות אחרת. לבסוף, הפן המוסרי - התביעה הייצוגית מסייעת באכיפת החוק ומהווה גורם אכיפה רגולטרי מהמעלה הראשונה. כדי לעודד עורכי דין איכותיים לפעול ולתרום בתחום זה, ניתן לצפות שייפסק שכ"ט ראוי בתביעות שהצליחו.

בכמה כסף מדובר?

הכותב הוא ממשרד רם אפרתי ושות' המייצג תובעים בתביעות ייצוגיות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker