אל תסתפקו בתמונות של אקזיטים ויירוטים של כיפת ברזל - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תסתפקו בתמונות של אקזיטים ויירוטים של כיפת ברזל

תעשיית היי-טק ישראלית יציבה ובריאה לא רק חשובה לביטחון ישראל מבחינת הפיתוחים טכנולוגיים מצילי חיים בעורף ובחזית, אלא גם מניבה תשואה חיובית עבור הכסף הממשלתי

2תגובות

במהלך מבצע צוק איתן למדנו על בשרנו את חשיבותה של חדשנות טכנולוגית גם בשדה הקרב וההגנה על העורף עם מערכות הנשק "כיפת ברזל" ו"מעיל רוח". לכולם גם ברור שהפתרון לאיום המנהרות יתבסס על חידושים טכנולוגיים.

מערכות אלו אמנם פותחו ויפותחו ע"י התעשייה הביטחונית, אך חשוב לזכור שתעשיה זו היא חלק בלתי נפרד מתעשיית ההיי-טק הישראלית, שאחת מחוזקותיה היא שיתוף הפעולה וההפריה ההדדית בין רכיביה: התעשייה האזרחית לרבות עולם הסטארט-אפים, הצבא, התעשיות הביטחוניות והאקדמיה. הפריה זו מבוססת על מעבר תדיר של אנשים, מידע, רעיונות וכסף בין רכיבים אלו.

אם נבחן את הציר שבין התעשיות הביטחוניות לסטארט-אפים, נגלה שיתוף פעולה עשיר, מהותי ומגוון. בתחום הננו-טכנולוגיה, לדוגמה, תחום הקשור קשר ישיר לתעשייה הבטחונית, הוקמו בישראל יותר מ-200 סטארט-אפים בשנים האחרונות. חברות רבות אחרות - כמו Sky Sapience, Opga ו-Ricor - מספקות היום מענה טכנולוגי ייחודי למגוון צרכים ביטחוניים, והדוגמאות עוד רבות.

כדי לאפשר סינרגיה עשירה ומהותית זו, הכרחי שתיווצר מסה קריטית של סטארט-אפים טכנולוגיים חדשים בכל רגע נתון, שיהוו את התשתית לצמיחת רעיונות, ידע וטכנולוגיות חדשניות, וייצרו את התשתית לתעשיית היי-טק חזקה ובריאה ותעשיה בטחונית מובילה. עם זאת, הסיכון הרב הכרוך בהשקעות seed ובהקמת סטראט-אפים אלו מרתיע משקיעים מכל הסוגים וכבר הוכח שללא סיוע ממשלתי בהפחתת סיכון זה, לא תיווצר מסה קריטית זו.

AP

בהקשר זה, מגמת התמיכה הממשלתית בהיי-טק בישראל מדאיגה. בשנים האחרונות קוצץ תקציב המדען הראשי ביותר ממיליארד שקל, קרוב ל-50% במונחים ריאליים, ובעשור האחרון ירד חלקו של המדען הראשי בתקציב המדינה מ-0.8% ל- 0.4%.

מגמה זו אינה רק מדאיגה, אלא גם סותרת את ההיגיון המקרו כלכלי: סיוע בהקמת סטרט-אפים אינו רק משימה בחשיבות עליונה למשק הישראלי ולתעשיות הביטחוניות, אלא היא גם למעשה השקעה מניבה של הממשלה: כל שקל המושקע בשלב זה, מחזיר את עצמו פי 4 במונחים של תוצר.

נתונים משתי חממות טכנולוגיות בישראל מבהירים את התמונה: בעוד שהמדען הראשי השקיע כ-85 מיליון שקל לאורך השנים בעשרות חברות פורטפוליו של 2 החממות, הרי שבעלי מניותיהן של חממות אלו השקיעו באותם מיזמים יותר מ-90 מיליון שקל ומשקיעים חיצוניים הוסיפו עוד כ-520 מליון שקל לאותם מיזמים, כסף שרובו מגיע מחו"ל. כסף זה זרם למשק הישראלי, וחלק משמעותי ממנו אף הגיע לקופת המדינה (לדוגמה, במיסוי שכר העובדים).

על מנת לשמור על יתרונותיה הטכנולוגיים של ישראל הן בפן הכלכלי והן בפן הביטחוני, לא די ליהנות מהתמונה בעיתון לאחר האקזיט או מצילום ליד סוללת כיפת ברזל: חשוב שבישראל, בכל רגע נתון, יתקיים בסיס מספיק רחב של סטארט-אפים. חברות טכנולוגיות בתחילת דרכן מאופיינות אמנם בסיכון גבוה, אך מאידך לרוב אינן דורשות הון רב כדי להוכיח את ישימות הטכנולוגיה, שלב בו ניתן לגייס הון יותר משמעותי שרובו מגיע מחו"ל. בחלל זה, של השלבים המוקדמים, הממשלה חייבת להשלים את מגבלות השוק הפרטי.

מהלכים כמו תיקון "חוק האנג'לים" אכן חשובים, אך אסור לממשלה להמשיך ולצמצם את תמיכתה הישירה בבניית בסיס סטארט-אפים רחב. בסיס זה הכרחי ליצירת תעשיית היי-טק ישראלית יציבה ובריאה, שלא רק שהיא חשובה לביטחון ישראל מבחינת הפיתוחים טכנולוגיים מצילי חיים בעורף ובחזית, אלא גם מניבה תשואה חיובית עבור הכסף הממשלתי.

הכותב הוא מנכ"ל החממה הטכנולוגית VLX Ventures



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם