המדינה מבצרת את המונופול הבנקאי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ריבית קמעונית

המדינה מבצרת את המונופול הבנקאי

די במבט חטוף בריביות הטבלה של הבנקים, כדי להבין לאן נושבת הרוח

4תגובות

בנקים בישראל משלמים ריביות מזעריות על פיקדונות קמעוניים. הרשויות מנסות בדרכים שונות לאפשר ללקוחות הקמעוניים ליהנות משיעורי ריבית גבוהים יותר על פיקדונותיהם, אבל בו־זמנית חיקוקים מפנים לקוחות חלשים למערכת הבנקאות - ובכך גורמים להם לקבל את שיעורי הריבית הנמוכים. שתי דוגמאות יבהירו את הבעייתיות.

רשות ניירות ערך מנסה לגרום להעלאת שיעורי הריבית על הפיקדונות הקמעוניים באמצעות יצירת חלופות, כמו קרנות כספיות וקפ"מ - אבל במודל דמוי ה"דחופומשוך/דחיק סליק" (היצור בעל שני הראשים בספרי ד"ר דוליטל, כשכל ראש מושך לכיוון שונה), פקודת מס הכנסה מקנה במקביל הטבות מס בצורת ניכוי ופטור מריבית בגין "פיקדון בתאגיד בנקאי ותוכנית חיסכון" לגמלאים בלבד (סעיפים 125ד ו–125ה). גמלאי שרוצה ליהנות מפטור ממס בגין הריבית, חייב להפקיד את כספו בפיקדון בנקאי או בתוכנית חסכון בלבד.

כך מקנה המחוקק יתרון מיסוי למתווכים הפיננסיים - הבנקים וחברות הביטוח - בהתייחס לאוכלוסייה שלוקה בחלקה באוריינות הפיננסית שלה. הדבר יוצר כמובן כר נרחב לתשלום ריביות בשיעורים נמוכים, תחת המעטה המפתה של פטור ממס הכנסה.

עופר וקנין

בעוד במכשירי שוק (כמו איגרות חוב, קרנות נאמנות, קרנות כספיות וקפ"מ) לא תיתכן אפליה בין חוסכים - הרי בפיקדונות ובתוכניות חיסכון ההמחרה היא אינדיבידואלית והתוצאות הן בהתאם. די במבט חטוף בריביות הטבלה של הבנקים, כדי להבין לאן נושבת הרוח.

מערכת מס אמורה להיות ניטרלית, כדי למנוע עיוותים ועל מנת לא להקנות יתרונות לשחקנים כלכליים מסוימים. סעיפים 125ד ו–125ה לפקודת מס הכנסה פועלים בדיוק בכיוון ההפוך, כשהם מקנים יתרון לבנקים המסחריים ולחברות הביטוח בכל הנוגע לאוכלוסיית יעד חלשה וקלה להשפעה. הפטור ממס הוא אמצעי שיווקי ממדרגה ראשונה. ישנם בוודאי מקרים שבהם הריבית לאחר מס על מכשירי שוק עולה על הריבית הפטורה ממס בפיקדונות הבנקאיים ובתוכניות החיסכון.

מעיון בדברי ההסבר להצעת החוק שהנהיגה הסדר זה ב–2002 (ה"ח התשס"ב 816) עולה כי המחוקק לא נזקק לכל הנמקה מדוע ההטבה מוגבלת לפיקדונות בנקאיים ולתוכניות חסכון. הוא רק ציין זאת כעובדה.

כצעד משלים לשכלול שוקי הכספים וההון ולשיפור מצבם הפיננסי של הקשישים בישראל, ברצוני להציע שהקלות המס יוחלו על כל תשלומי הריבית מכל מקור, לרבות מכשירי שוק. פעולה זו תהיה בהרמוניה עם דחיפת מכשירי השוק מצד רשות ניירות ערך.

הדוגמה השנייה מתייחסת להשקעת כספו של חסוי בידי האפוטרופוס שלו. תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי) התש"ס־2000 מתירות להשקיע כספים שצפוי שיידרשו בתוך שנתיים בפיקדונות בנקאיים שקליים בלבד. כספים אחרים יכולים להיות מושקעים גם בניירות ערך שהנפיקה המדינה.

נראה שגם באפוטרופוס הכללי הבינו את האבסורד שבמתן בלעדיות לבנקים בכספים הקצרים, ולכן בהנחיות שהוציאו התירו להשקיע את הכספים ב"אפיקים שקליים נזילים" (למשל, פק"מ וקרנות כספיות)" - בסתירה לתקנות. בהשקעות הארוכות האפוטרופוס הכללי מגביל את ההשקעה לאג"ח מדינה רק בתנאי שהן יוחזקו עד לפדיון, כך שבדרך מנהלית הוא דוחף להשקעת הכספים בפיקדונות בנקאיים.

כך, כל אפוטרופוס ניצב בפני הדילמה אם לפעול על פי טובת החסוי ובהתאם להנחיות האפוטרופוס הכללי - אבל בניגוד לתקנות, על כל המתחייב מכך. מתחילת השנה, כל השקעה בסכום גבוה מ–660 אלף שקל מחייבת אישור של בית משפט. מעניין לבדוק אם השופטים דבקים בהוראות התקנות, או מתירים לחרוג מהן לפי הנחיות האפוטרופוס הכללי. גם כאן יוצאת קריאה לעדכון התקנות ולהכללת מכשירי שוק גם בדרך המלך כהשקעות מותרות.

הכותב הוא יועץ פיננסי ועורך דין, בעבר כלכלן בבנק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות