על ישראל להוביל את הדיון בדיני מלחמה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על ישראל להוביל את הדיון בדיני מלחמה

בתי המשפט הקרירים בבלגיה ובהולנד מתאימים הרבה פחות לדון ולהכריע בענייני מלחמות מאשר בית המשפט העליון של ישראל

6תגובות

באחרונה הוגשה לבג"ץ עתירה שבה התבקש בית המשפט העליון לקבוע כי מבצע צוק איתן הוא מלחמה, לצורך הענקת פיצוי הולם לנפגעים מהשלכות הפעולה הצבאית. אלא שככל הנראה מדובר באחד הנושאים היחידים שאליהם מערכת המשפט הישראלית לא תתקרב.

לפני שמונה שנים הגשתי, בשם ח"כ יוסי ביילין, עתירה לבג"ץ, בבקשה כי הממשלה תכריז אם היא נמצאת במלחמה. את העתירה ביססתי על חוק יסוד: הממשלה, שבו נקבע כי "המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה". הימים היו שבועיים למלחמת לבנון השנייה, ובעתירה נומקו שלל טיעונים המובילים למסקנה כי ישראל אכן שרויה במלחמה.

בין השאר נכתב כי "ישראל נכנסה למלחמה לפי כל הגדרה משפטית, בינלאומית או מילונית אפשרית. אין ולא יכולה להיות על כך מחלוקת", בין השאר בשל העובדות הבאות: בתוך פחות משבועיים דיווחה מערכת הביטחון על יותר מ–2,000 טילים שנורו לשטח ישראל, על אלפי תקיפות של מטוסי צה"ל בלבנון ועל אלפי חיילי מילואים שגויסו בצווי חירום. כמו אז, כך בקיץ 2014.

הדיון באותה עתירה היה אחד החריגים שבהם נכחתי. בניגוד לצדדים שהגיעו קרי רוח, מקצועיים ושקולים, היה זה דווקא הרכב השופטות הנכבדות - דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה ועדנה ארבל - שהיה טעון ומתוח. בחלוף יומיים התקבל פסק הדין, שבו נדחתה העתירה, אפילו ללא מתן צו על תנאי.

רויטרס

בין היתר נקבע כך: "חוק היסוד לא הגדיר מהי פתיחה במלחמה. הפרשנות הנוגעת למושג 'מלחמה' בהקשר זה נשענת בעיקרה על כללי המשפט הבינלאומי. להחלטת ממשלה שעלולה להתפרש כהכרזת מלחמה עשויות להיות תוצאות מרחיקות לכת במישור היחסים הבינלאומיים, ואכן בזירה הבינלאומית הכרזות מלחמה פורמליות אינן נהוגות בעשרות השנים האחרונות. על פי המשפט הבינלאומי, הכרזת מלחמה פורמלית אינה תנאי לקיומו של מצב מלחמה או סכסוך מזוין, ואף אינה נדרשת לצורך תחולת כללי המשפט הבינלאומי בדבר אופן ניהול הלחימה. אף מבחינה משפטית, לצורך חוקים שונים, עשוי המצב הביטחוני הנוכחי להיחשב למצב של מלחמה. ואולם אין די בכך כדי להקים עילה להכרזה על פתיחה במלחמה".

על כך נאמר: מסופקני. גם אם נתעלם מכך שברבות הימים הוכרה הפעולה כ"מלחמת לבנון השנייה", על כל המשתמע מכך, נותרה דעתי כי הסעיף הרלוונטי בחוק יסוד: הממשלה נושא חשיבות קונסטיטוציונית בממד של אחריות הממשלה כלפי הכנסת והציבור, ולא פחות מכך - בממד המנטלי־פסיכולוגי של פעולה על בסיס החלטות מושכלות, ולא רק על בסיס היגררות ותגובה בלבד.

בדומה לבג"ץ, גם אני איני משוכנע כי אותו סעיף לחוק היסוד הוא הפלטפורמה המתאימה להחלטות במישור הפיצוי הכלכלי. החלטות, מדיניות וחקיקה בהקשר של פיצוי נזקי מלחמה, מקומם בדברי חקיקה אחרים.

עם זאת, בהקשר הקונסטיטוציוני ובזה של דיני המלחמה והמשפט הבינלאומי, טוב היה עושה בית המשפט העליון לו היה נדרש לעניין, אמנם בזהירות. בתי המשפט הקרירים בבלגיה ובהולנד מתאימים הרבה פחות לדון ולהכריע בענייני מלחמות מאשר בית המשפט העליון של ישראל. בעזרת מומחיותו המשפטית־אנליטית, שמתבססת על ניסיון החיים האזורי, ביכולתו להוביל את הדין הבינלאומי בהקשר של ענייני המלחמה, עימותים א־סימטריים עם ארגוני טרור הפועלים מלב אוכלוסייה אזרחית, ועוד צרות שמתרגשות על ראשינו בשבתנו כמדינת חוק דמוקרטית בלב המזרח התיכון.

הכותב הוא שותף במשרד 
עו"ד אשל, אשלגי, רוזנט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות