הביטוח הלאומי מקפח את נפגעי החרדה

הגיע הזמן לערוך שינויים בחוק ולהתאים אותו למציאות הישראלית המשתנה, שבה היקף הסובלים מחרדה גדל והולך, לאור החשיפה לפעילות טרור - מה שאמור להגדיל את רף מקבלי הזכויות והקצבאות

אייל פייפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אייל פייפר

הנתונים האחרונים של המוסד לביטוח לאומי בעניין נפגעי חרדה ואיבה מעלים קושי גדול בקבלת ההכרה כנפגע איבה וחרדה. בהתאם לנתונים האחרונים שפירסם המוסד לביטוח לאומי, מתוך 864 תביעות שהוגשו, רק ב–149 הוכרו נפגעים והרוגים, כלומר בפחות מ–18% - נתון מקומם ונמוך מאוד. הסיבה לקושי בהכרה קשורה ככל הנראה בעניין הגדרת החוק הנוקשה, שלפיה מי שיוכר כנפגע חרדה, עליו להיות קשור קשר ישיר לאירוע.

במבצע צוק איתן נתקלנו בשני סוגי נפגעי חרדה. הראשון נבע ממקרים שבהם אדם ראה פגיעת רקטה באופן ישיר, וכתוצאה מכך התחיל לפתח מצוקת חרדה, טראומה וקשיי תפקוד. השני נבע מחשיפה לאירוע באופן עקיף, למשל מקרה שבו אדם שוחח טלפונית עם חברו - ונכנס לחרדה מהסיפורים הקשים שאותם שמע. המקרה האחרון לא יוכר כמקרה חרדה, שכן אותו אדם לא היה חשוף באופן ישיר לאירוע.

הגדרת החוק הנוקשה, שלפיה על הנפגע להיות חשוף באופן ישיר לאירוע, נועדה לצמצם את מספר מקבלי הזכויות - ולמנוע מצב שבו כל אדם יוכל לטעון לחרדה, ובעקבות כך על המוסד לביטוח לאומי יהיה לפצות אותו. במציאות העכשווית, הגיע הזמן לערוך שינויים בחוק ולהתאים אותו למציאות הישראלית המשתנה, שבה היקף הסובלים מחרדה גדל והולך, לאור החשיפה לפעילות טרור - מה שאמור להגדיל את רף מקבלי הזכויות והקצבאות.

סוג נוסף של חרדה שבו נתקלנו לא אחת במהלך צוק איתן ולא קיבל עדיין תוקף של הכרה, הוא מצב שבו אדם שגר בעוטף עזה, נחשף מדי יום לירי הטנקים ליד הגבול עם עזה, ונכנס לחרדה מהירי, מהחפירות המאסיביות של המנהרות בידי החמאס ומהעובדה כי כבישים רבים באזור שבו הוא גר נסגרו ונהפכו לשדה קרב. על רקע המציאות המשתנה - אולי הגיע הזמן לשנות את החוק, ולהכיר במקרים עקיפים דוגמת מקרה זה. למעשה, בעצם העובדה שלא מכירים במקרים מסוג זה מקפחים את התושבים שחשופים למלחמה.

עניין אחר שעולה מהנתונים הוא כי שיעור מקבלי קצבאות הנכות המשמעותי ביותר הם אותם נכים שנקבעו להם אחוזי נכות בין 20% ל–39%. ייתכן כי אותם נכים היו זכאים לקצבאות נכות מוגדלות אם ספר הנכויות שעליו מתבסס המוסד לביטוח לאומי היה עובר שינוי. כיום, ספר הנכויות שעליו מתבסס המוסד לביטוח לאומי בעניין נפגעי פעולות איבה מבוסס על תקנות משנות ה–60, שלא עברו רענון.

בשונה מספר הנכויות של נפגעי האיבה, ספר הנכויות של נפגעי עבודה ונכות כללית עבר רענון חלקי לפני שנתיים, דבר שהקל על מספר הזכאים לגמלאות ולקצבאות. כך למשל, שונה סעיף הנכות הנפשית ונקבעו פרמטרים שבודקים את משך הטיפול הנפשי, השפעת הטיפול ויכולת התעסוקה. בשונה מספר הנכויות של נפגעי עבודה ונכות כללית, ספר הנכויות בעניין נפגעי האיבה כללי ביותר - ומקשה על הגעת נכים לקצבאות.

הגיע הזמן להתאים את החוק למציאות החדשה, כדי לאפשר הכרה במספר נפגעים רב יותר - ולתקן את ספר הנכויות שעליו מתבססים להכרה בפעולות איבה.

הכותב הוא עורך דין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker