נלחמים בהעלמות מס - ופוגעים בפרטיות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נלחמים בהעלמות מס - ופוגעים בפרטיות

מחיר המלחמה שהכריזה רשות המסים על כספים המופקדים בחשבונות בנק בחו"ל ואינם מדווחים

15תגובות

מנהל רשות המסים, משה אשר, שב והכריז באחרונה מעל לכל במה כי רשות המסים מגבירה הילוך בכל הקשור לאכיפת הדיווח וגביית מס בגין כספים המופקדים בחשבונות בנק בחו"ל ואינם מדווחים כנדרש לרשות המסים בארץ. כך, כחלק מתהליך הפיקוח, תחל רשות המסים לבדוק עשרות אלפי נישומים בעלי חשבונות בנקים בחו"ל, אשר שמותיהם התקבלו לאחרונה מידי רשויות מס זרות.

רשות המסים הישראלית אינה כמובן לבדה במלחמה העולמית כנגד ההון הבלתי מדווח. כבר בשנת 2013, חוקקה ממשלת ארה"ב את חוק הציות למס של חשבונות זרים, (FACTA), שבמסגרתו היא מבקשת להיאבק בתופעת אי הדיווח וההתחמקות מתשלום מס של אזרחים אמריקאים בגין חשבונות בנק המוחזקים על ידיהם מחוץ לארה"ב. במסגרת ההוראות, נדרש כל בנק ומוסד פיננסי הפועל מחוץ לארה"ב לדווח לרשויות המס בארה"ב על חשבונות לקוחותיו האמריקאים, ולא - יחול ניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום בדולרים, או שמקורו בארה"ב, שיבצע הבנק.

לאור האיום בניכוי במקור מכל תשלום בדולרים שיבוצע בישראל, חתמו ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב בתחילת החודש על הסכם הבנות בדבר אופן החלת הוראות ה-FACTA בישראל. במסגרת ההבנות, הוסכם כי רשות המסים בישראל תאסוף מהבנקים הפועלים בארץ מידע בדבר חשבונות המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארה"ב, אזרחי ישראל בעלי גרין קארד, וחברות ישראליות המוחזקות על ידי מי מהאמורים, ותעבירם לאחר כבוד אחת לשנה לרשויות המס בארה"ב. במקביל, תקבל רשות המסים הישראלית מרשות המסים בארה"ב מידע לגבי חשבונות בנק ונכסים אמריקאים של תושבי ישראל.

רשויות המס בארץ מדגישות את חשיבות ההסכם בהידוק הפיקוח על כספים בלתי מדווחים והיכולת לגבות מס אמת, אך מצניעות הן את מחירו - פגיעה בפרטיות הנישומים. החל מ-30 בספטמבר 2015, יחליפו ביניהן רשויות המס הישראלית והאמריקאית מידע לא רק בדבר עצם קיומם של חשבונות בנק, אלא גם פרטים ספציפיים יותר כגון שם, כתובת, מספר תעודת זהות ותאריך הלידה של בעל החשבון, סך הכספים המופקדים בחשבון, סך הריביות, הדיבידנדים וההכנסות שהחשבון הפיק, וגולת הכותרת - פירוט בדבר העסקאות שביצע בעל החשבון, לאו דווקא בחשבון הבנק שלו. כך לדוגמא, כשתושב ישראל ימכור נכס נדל"ן בארה"ב, יקבלו רשויות המס בארץ דיווח מרשות המסים בארה"ב לא רק בגין גובה המחיר שנתקבל בגין הנכס, אלא גם את פרטי הנכס עצמו, לרבות האם הופקה באמצעותו הכנסת שכירות.

תומר אפלבאום

למעשה, בסוף היום לא רק שיהיה בידי רשויות המס בארץ ובארה"ב כל המידע הנחוץ לשם גביית מס בגין חשבון הבנק, אלא אף יתאפשר להן לבדוק מאיפה ובגין מה הגיע הכסף לחשבון הבנק, ולהשוות את המידע החדש למידע שבידיהן, וכך להביא לגביית מס אמת.

ההסכם חייב להדליק נורה אדומה אצל כל אדם המחזיק בארה"ב חשבונות בנק ונכסים שאינם מדווחים לרשויות המס בארץ, וכן אצל כל אדם בעל אזרחות אמריקאית או גרין קארד, אשר אינו מדווח על חשבונות הבנק והנכסים שלו שבארץ לרשויות המס בארה"ב. המגמה ברורה.

זו רק שאלה של זמן עד שרשויות המס בארץ ובארה"ב יעבדו את המידע אשר יתקבל בידיהם מהבנקים והמוסדות הפיננסים ויאתרו את החשבונות והנכסים הבלתי מדווחים. ולכשיתגלו הנכסים וחשבונות הבנק, והם יתגלו, יהיה אותו אדם חשוף לתביעות פליליות, קנסות וחילוט הנכסים הבלתי מדווחים. בכדי להימנע מתרחיש שכזה, מומלץ לפנות לרשויות המס בבקשה לפתיחת הליך של "גילוי מרצון", במסגרתו ניתן ליהנות מחסינות פלילית, ולהסדיר עוד היום את חבות המס בגינם, ויפה שעה אחת קודם.

הכותבת היא ראש תחום נאמנויות וניהול הון אישי ומשפחתי במשרד עורכי הדין איתן מהולל & שדות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות