דרושה תוכנית להעסקת בני נוער - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושה תוכנית להעסקת בני נוער

נדרשת תוכנית לאומית שבה המדינה תעודד בעלי עסקים להעסיק בני נוער במהלך חופשת הקיץ ■ המעסיק עצמו ייהנה מן היוזמה בכך שיקבל הקלות ותמריצים שיכללו פטור מתשלומי מס שונים ומכוח אדם צעיר ואיכותי

מדי שנה מועסקים בישראל במהלך חופשת הקיץ כ–70 אלף בני נוער, העובדים בעבודות זמניות, לרוב כמלצרים בבתי קפה, במסעדות ובאירועים, בדוכני מזון מהיר, ובעצם בכל משרה הדורשת מאמץ פיזי לזמן ממושך.

רבים מבני נוער אלה חשופים לניצול בידי המעסיקים ולתנאי עבודה מחפירים. על פי נתוני משרד התמ"ת, ב–2007–2012 התקיימו כ–2,000 חקירות נגד מעסיקי בני נוער וילדים, מתוכם הוטלו כ–1,900 קנסות מינהליים על מעסיקים שהפרו את הוראת חוק עבודת הנוער. האם הקיץ המצב יהיה שונה? סביר להניח שלא.

משרד התמ"ת פתח באחרונה בהסברה כוללת, הן עבור בני הנוער והן עבור המעסיקים, להכרת זכויות וחובות בני הנוער בעבודה. ואולם הבעיה הקיימת כיום בשוק העבודה בכלל, ובכל הקשור לעבודת בני נוער בפרט, מורכבת הרבה יותר. בני נוער רבים יוצאים לחופשת הקיץ, ומכתתים רגליהם ממקום אחד למשנהו בחיפוש אחר עבודה. כיום אין גוף רשמי שמפקח על הנושא, ומפנה אותם באופן מסודר לחיפוש עבודה, ובוודאי שלא גוף המתווך בין מעסיקים פוטנציאליים לבין בני הנוער המעוניינים לעבוד.

בסופו של דבר, רבים מבני הנוער אינם מוצאים עבודה מתאימה, ונשארים "מובטלים" למשך כל חופשת הקיץ. את מחיר הבטלה משלמת החברה הישראלית. מדי שנה אנו עדים למקרי אלימות ופשיעה חמורים בקרב בני נוער בזמן החופשה. אין פה כמובן טענה כי בני נוער שאינם עובדים בקיץ יפנו בהכרח לפשיעה ולאלימות, אך השילוב של בטלה מוחלטת, שוטטות, שהייה ארוכה וממושכת ללא פיקוח או השגחה הורית, בהחלט עשויים להוביל לכך.

אחד האתוסים המרכזיים שעליו נבנתה מדינת ישראל הוא אתוס העבודה. הדגל שהניף א.ד. גורדון של "האדם העמל", שאליו התלוותה הסיסמה "העבודה היא חיינו" נהפך למרכיב מרכזי בנרטיב הישראלי המתגבש בימיה הראשונים של מדינת ישראל הצעירה. מאז ועד היום, ביחד עם שינויים חברתיים־כלכליים שעברו על החברה הישראלית, הדגל הזה, לפחות בכל הקשור לבני הנוער, נזנח.

החברה הישראלית מעוניינת לחנך את צעיריה לתרבות של עבודה, אך אינה מספקת כלים אמיתיים למימוש החזון. אנו מדברים רבות על השאיפה לגדל נוער עצמאי, משכיל, תרבותי, כזה שאינו מכור למסכים ואינו אלים, אך איננו עושים דבר.

כיצד הופכים את החברה הישראלית לחברה המטפחת את צעיריה למוסר עבודה ולעצמאות כלכלית וחברתית? ראשית, דרושה השקעה משמעותית בחינוך כבר מגילאי יסודי ללימוד צרכנות נבונה וחשיבה כלכלית. בנוסף, נדרש מהלך מתואם של משרדי הכלכלה והחינוך בשיתוף בתי הספר, לביסוס העסקה של בני הנוער.

נדרשת תוכנית לאומית שבה המדינה תעודד בעלי עסקים להעסיק בני נוער במהלך חופשת הקיץ. המעסיק עצמו ייהנה מן היוזמה בכך שיקבל הקלות ותמריצים שיכללו פטור מתשלומי מס שונים ומכוח אדם צעיר ואיכותי. למדינה, מצדה, תתאפשר גישה נוחה לפקח על תנאי ההעסקה של בני הנוער. בתי הספר והרשויות העירוניות, מבחינתן, יהיו אחראיות לריכוז העבודות המוצעות בעיר לבני הנוער, חלקן כעבודות זמניות וחלקן לטווח ארוך.

תוכנית כזאת תאפשר להורים לחוש תחושת ביטחון כשהם נמצאים בעבודה, תסייע בצמצום מקרי הפשיעה ומקרי האלימות בקרב בני הנוער בתקופת הקיץ ותאפשר לבני הנוער התנסות אמיתית בעולם העבודה. התוכנית, בעלת השפעה מיידית על אלפי בני נוער בתקופת הקיץ, ראויה לעמוד בראש סדר העדיפויות של משרד הכלכלה לקראת החופש הגדול הבא. לא רק ההורים ובני הנוער ייהנו ממערכת הוגנת של עבודה ותגמול - המשק והחברה הישראלית כולה ירוויחו מכך.

הכותבת היא מנכ"לית עשר פלוס, 
מגזין אינטרנט להורים למתבגרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות