קפה זול בנתב"ג? שלא יעבדו עלינו - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קפה זול בנתב"ג? שלא יעבדו עלינו

הכתבת סל מוצרים בסיסי בעלות סבירה תוביל כנראה לייקור מוצרים אחרים, והציבור ימשיך לשלם

6תגובות

ציבור הטסים מנתב"ג הוא צרכן שבוי הסובל מתוצאת המכרזים של רשות שדות התעופה.

באחרונה התפרסמה "בשורה ליוצאים לחו"ל": מעתה ניתן יהיה לרכוש קפה ב–6–7 שקלים במכונות שיוצבו בשדה התעופה היחיד של ישראל. עוד התבשרנו, כי בתגובה לגל המחאה שעורר הפרסום על המחירים המופרזים ברשתות הפועלות בנתב"ג, ייקבע סל מוצרים בסיסי שיכלול בקבוק מים, מאפה וכריך, שמחירו יוכתב על ידי הרשות. פתרון זה הוא לעג לרש. הכתבת סל מוצרים בסיסי בעלות סבירה תוביל כנראה לייקור מוצרים אחרים, והציבור ימשיך לשלם.

אין כל סיבה לכך שהמחירים של רשתות מוכרות הפועלות בשדה התעופה יהיו גבוהים מהמחירים הממוצעים באותן מסעדות בשאר חלקי המדינה. הפתרון הוא בתנאי המכרזים שעורכת רשות שדות התעופה. במכרזים אלה, כפי שניתן ללמוד מהפרסומים בתקשורת, הקריטריון המכריע לבחירת הזכיינים הוא גובה דמי הזיכיון המשולם לרשות. בחלק מהמכרזים הרשות קובעת דרישת מינימום של דמי זיכיון בשיעור גבוה כתנאי להשתתפות במכרז. בכל מקרה, המשקל הניתן לאמות מידה אחרות כמו איכות המאכלים הנמכרים, הוא נמוך. ככלל, פרט לתוכנית שעליה דווח לקביעת סל מוצרים בסיסי בעלות סבירה, אין העדפה למציעים המתחייבים למכור את המוצרים במחירים נמוכים.

חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו מאפשרים לעורכי מכרזים להתנות תנאים ענייניים שמתחייבים מאופיו וממהותו של המכרז. בגדר אמות המידה לבחירת ההצעה הזוכה יכול עורך המכרז לקבוע, בין היתר, כל נתון הקשור לאיכות המוצר או השירות וכן דרישות מיוחדות אחרות.

תומר אפלבאום

לכאורה, לרשות שדות התעופה יש את כל הכלים המשפטיים להתנות השתתפות של רשת מסעדות במכרז בכך שמחיריה בסניף בנתב"ג לא יהיו גבוהים ממחיריה הרגילים, ואף להעדיף בחירה של זכיינים שיציעו רמת מחירים נמוכה לצרכנים. אלא שבפועל, אף שהרשות היא של מדינת ישראל וחבה נאמנות לציבור ולאינטרסים שלו, המשקל הניתן במכרזיה לאינטרסים של הצרכנים הוא נמוך. מאחר שהשיקול המכריע הוא דמי הזיכיונות, המתחרים - ככל שדמי הזיכיון המינימליים אכן מאפשרים להם להגיש הצעה - מתמחרים את הצעותיהם בהתאם לכך. כדי להרוויח, הם נאלצים לגבות מחירים גבוהים מציבור הצרכנים.

הדרך היעילה להילחם בתופעה היא לתקוף את מכרזי הרשות העתידיים - וכפועל יוצא את החוזים שעליהם היא עתידה לחתום עם הזכיינים. מתחרים פוטנציאליים רשאים לתקוף תנאי מכרז בלתי סבירים, למשל, כאלה הקובעים רמת מינימום מופקעת של דמי זיכיון. אך מעבר לכך, אם אמות המידה במכרזים אינן נותנות משקל מספיק, אם בכלל, למחירי המוצרים ולהגנת הצרכנים, ראוי שאיגודים המגינים על הציבור או צרכנים פוטנציאליים יתקפו את חוקיותם של המכרזים. דיני המכרזים מאפשרים ואולי אף מחייבים זאת.

הכותבת היא מרצה בכירה במרכז האקדמי 
שערי משפט ומומחית לדיני מכרזים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות