יש גבול להתעמרות במקומות העבודה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש גבול להתעמרות במקומות העבודה

היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין השפלה של עובד?

4תגובות

באחרונה ניתן פסק דין משמעותי מאוד בכל הנוגע להתעמרות בעובדים במקום העבודה. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מיכל לויט, פסקה כי עובדת שספגה הערות גזעניות במקום עבודתה, וכונתה בין היתר "תימנייה שחורה", תפוצה ב-25 אלף שקל בגין לשון הרע ועוגמת נפש. לפי עדויות וראיות, המעסיק איים על חיי העובדת, השמיע לעברה הערות פוגעניות - ודרש ממנה לא להגיע עוד לעבודה.

מקרה זה, למרבה הצער, אינו מפתיע, נוכח הנתונים המצביעים על כך שהצקות והתעמרות במקום העבודה נהפכו למכת מדינה. יותר מ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל דיווחו על הצקות והתעמרויות במקום עבודתם, מצד המעסיק, מצד עמיתיהם לעבודה או מצד לקוחות החברה. אמנם אין הגדרה אחת מוסכמת לתופעה, אך באופן כללי ניתן להגדיר אותה כהתנהגות של התעללות מילולית או רגשית, שנתפשת בעיני העובדים כפוגענית.

אמירות גזעניות על מוצאה של עובדת, ובנוסף קללות, צעקות ודרישה ממנה לא להגיע לעבודה, נכנסים באופן ברור ומובהק לקטגוריה של התעמרות במקום העבודה ולשון הרע. אין ספק כי עובד יכול לתבוע פיצוי בגין התנהגות כזאת מצד מעסיק. ואולם יש לא מעט מקרים שבהם קשה לעובד להצביע בבירור כי מדובר במקרה של התעמרות, ולכן הוא אינו מנסה למצות את הדין עם המעסיק או עם עמית לעבודה.

אילן אסייג

במקרים רבים ההתעמרות בעובד יכולה להתבטא בהעלבות ובהערות עוקצניות, בשלילת קרדיט על עבודה שעשה ואף בפגיעה ביחסי העבודה שלו עם עמיתים בתוך הארגון. אלא שעל אף שכיחות התופעה, נראה כי החברה עדיין אינה מזהה את הבעיה כתופעה רחבה שיש לטפל בה בחומרה. בעוד שקיים חוק ברור וחד-משמעי שאוסר על הטרדה מינית, לא קיים חוק מקביל העוסק בהתעמרויות בעובדים.

השאלה היא היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין התעמרות בעובד והוצאת לשון הרע? החוק קובע כי די בכך שהפרסום עלול להשפיל אדם או לבזותו, כדי שהעובד יוכל להוכיח כי המעסיק הפר את הוראות חוק איסור לשון הרע, ובכך לזכות בפיצוי כספי. המבחן הוא אובייקטיבי ומשתנה ממקרה למקרה. יש לבחון מה היה האדם הסביר מייחס למלים במשמעות שבה הן נאמרו.

לכינויי גנאי שונים הרווחים בשפת הרחוב עלולה להיות משמעות אחרת במקום עבודה, וייתכן שבמקרים מסוימים עלולים ביטויים כאלה להוות הפרה של הוראות חוק איסור לשון הרע או אפילו הטרדה מינית. עם זאת, יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבות, להקשר שבו נאמרו הדברים, לתדירות הפעמים שבה הם נאמרו, למי שמע את הדברים ולמבחנים נוספים. רק לאחר בחינת כל המבחנים ניתן להחליט אם קיימת עילת תביעה נגד המעסיק בגין הפרת חוק איסור לשון הרע.

חוק איסור לשון הרע קובע שלבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בתביעה של עובד נגד המעסיק או נגד כל נושא משרה אחר במקום העבודה. עם זאת, למרות קיומו של חוק איסור לשון הרע, אין חוק העוסק בהתעמרות בעובדים, ששם גבולות ברורים למעסיקים ביחסם כלפי עובדיהם. במצב זה, לפסקי הדין שניתנים בסוגיות של התעמרויות בעובדים יש משמעות דרמטית הן מבחינת הרתעת מעסיקים והן מבחינת הצפת התופעה על ידי העובדים.

בעוד שמרבית העובדים שסובלים מהתעמרויות במקום העבודה נוטים להאשים את עצמם ולא להציף את הבעיה הן מסיבות של בושה והן מסיבות של חשש מפיטורים, נותר לקוות שפסק דין זה ודומיו יעודדו מצד אחד את העובדים לגשת ולהתלונן; ומצד שני יזהירו את המעסיקים מפני התנהגות שאינה נאותה ויביאו את השינוי המיוחל.

הכותבת היא ראש משרד עורכי הדין נעמי לנדאו ושות'־נאוה פינצוק אלכסנדר, וראש האגודה 
לחקר יחסי העבודה בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם