המאבק על הזכות להישכח

גוגל היא מונופול עולמי, ובמובנים רבים, אנו עומדים מולה חסרי אונים, בין היתר משום שהדין מתקשה להדביק את פערי הטכנולוגיה ותמורותיה החברתיות ■ ייתכן שהגיעה העת לשקול אם הגדרת "פרסום" בחוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע יכולה לכלול גם את פועלה של גוגל

ורד כינר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ורד כינר

בית המשפט של האיחוד האירופי בלוקסמבורג הכיר בחודש שעבר בזכות להישכח, וחייב את גוגל למחוק לינקים לגבי עו"ד ספרדי, מריו קוסטחה, שהופיעו במנוע החיפוש שלה.

ואולם גוגל אינה רק מנוע חיפוש. השירותים שהחברה מציעה מגוונים, והם נוגעים להיבטים רבים בחיי היום יום של כל מי שמחובר לאינטרנט - דרך המחשב, דרך הפלאפון, וכיום אפילו דרך גוגל גלאס.

כשאני גולשת בדפדפן כרום, נעזרת ב-גוגל maps, מכוונת את הווייז, או צופה בסרטון ביוטיוב, גוגל אוספת, שומרת ומעבדת עליי מידע, הכולל מילות חיפוש, פרטים אישיים, קשרים חברתיים ותמונות, במטרה להתאים את הפרסומות האפקטיביות ביותר עבורי. זוהי מדיניותה הפרטיות המוצהרת של החברה, המוצגת במסמך שלא הייתי ממליצה לאיש לחתום עליו, אך אני נותנת לו את הסכמתי בפועל לפחות חמש פעמים ביום.

גוגל היא מונופול עולמי, ובמובנים רבים, אנו עומדים מולה חסרי אונים, בין היתר משום שהדין מתקשה להדביק את פערי הטכנולוגיה ותמורותיה החברתיות. לו היתה גוגל נחשבת מאגר מידע על פי הדין הישראלי, היו חלות עליה לפי חוק הגנת הפרטיות חובות ומגבלות לצורך הגנה על פרטיותו של מי שלגביו נאסף המידע. ואולם גוגל לא מתנהלת כמאגר מידע בישראל, מסיבות רבות. בנוסף, לפי בית המשפט בישראל, אין לגוגל אחריות לפי חוק איסור לשון הרע, משום שההגדרות בחוק לא מעודכנות, ומשום שלגוגל אין שליטה על תוכן ההפרה, מכיוון שהיא רק מנוע חיפוש.

מייסד גוגל, סרגיי בריןצילום: AP

הדיון בפגיעה בפרטיות נהפך מדיון בהיקף הפגיעה ובעוצמתה לקוד בינארי. כל פרסום - נקודתי ככל שיהיה - מהווה חשיפה מירבית לאחר שהגיע לגוגל, ובאחריותה הישירה.

ייתכן שהגיעה העת לשקול אם הגדרת "פרסום" בחוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע יכולה לכלול גם את פועלה של גוגל.

ימים יגידו כיצד תבחר גוגל לפרש וליישם את פסק הדין בלקוסמבורג: בצמצום, כלומר למחוק לינקים ממנוע החיפוש אבל להשאיר את המידע בידיה, ולהמשיך לעשות בו כל שימוש שתחפוץ, למעט הצפתו במנוע החיפוש; או בהרחבה, כלומר למחוק את המידע לחלוטין מכל שרתיה מבלי להותיר לו כל זכר. בין שתי גישות אלה ניתן לחשוב על מגוון הצעות ביניים שיגשימו את הזכות להישכח, ומנגד לא יגרמו להשמדתו של המידע. משניתן תוקף לזכות להישכח, המאבק הבא הוא על היקפה.

הכותבת היא שותפה במשרד 
עורכות הדין ארנה לין ושות'

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker