לא רוצים עוד הולילנד? אל תוותרו 
על נציגי הציבור בוועדות התכנון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רוצים עוד הולילנד? אל תוותרו 
על נציגי הציבור בוועדות התכנון

עצם הגדרת ארגוני הסביבה"ירוקים", לא נותנת ביטוי לאגנ'דה הרחבה שאומצה על ידי מרביתם, הגלומה בתפישת הקיימות - שרואה בסביבה חלק ממארג שיקולים רחב של חברה, סביבה וכלכלה, המסתכלת על איכות חיים, רווחה ובריאות לאורך זמן

3תגובות

בתקופה האחרונה עולה מחדש ובאופן פרוע המתקפה על נציגי ארגוני הסביבה בעשייה התכנונית בישראל, עם הוצאת נציגי ארגוני הסביבה מוועדות התכנון במשרד הפנים, בטענה השחוקה שהירוקים עסוקים בעיקר בלעכב, לבקר ולמנוע התממשות תוכניות בנייה, ובכך מהווים חוצץ ביורוקרטי מיותר לתנופת הבנייה בישראל.

החלטה זו מצטרפת לניסיונות חוזרים ונשנים מצד פקידי מדינה לכרסם במעמדם ובכוחם של ארגוני סביבה כחלק ממנגנוני קבלת החלטות. בעוד בעולם המערבי דיונים אלה הם נחלת העבר, ובמדינות כמו שוודיה מפלגות ירוקות זוכות לשליש מקולות הבוחר - בישראל משיגים את הדיון עשור אחורה.

המצדדים בהדרת העוסקים בסביבה מצמתים של קבלת החלטות, נוהגים לצייר את הירוקים כמקשה אחת, קיצונית ואטומה, שרואה את טובת עצי החורש ודובי הקוטב מעל לרווחת האדם. ולא כך הוא. עצם הגדרת ארגוני הסביבה "ירוקים", לא נותנת ביטוי לאגנ'דה הרחבה שאומצה על ידי מרביתם, הגלומה בתפישת הקיימות - שרואה בסביבה חלק ממארג שיקולים רחב של חברה, סביבה וכלכלה, המסתכלת על איכות חיים, רווחה ובריאות לאורך זמן.

מעבר לכך, מי שממותגים תחת הכותרת "ארגוני סביבה" פועלים עמוק בעולם התכנוני ובעלי עמדות מגוונות לגבי אופן הפעולה הרצוי. מרביתם אימצו גישה מקצועית המספקת אלטרנטיבות המתחשבות בסביבה ובצורכי האדם החברתיים והכלכליים כאחד. העמדת ארגוני סביבה כמקשה אחת יוצרת טשטוש של זהויות ועמדות שמשרתת את מי שרוצים להמשיך ולפעול במנגנוני קבלת החלטות צרים. מובן כי ארגוני סביבה אינם אחידים במקצועיותם, כמו כל מגזר שבו קיימים טובים וקיצוניים יותר ופחות. ועדיין - יש להיזהר מפני שפיכת התינוק עם המים.

יעל אנגלהרט

למרבה האבסורד, רבים מאותם הארגונים הם אלה המובילים את המאבק לעירוניות בריאה ומשגשגת, בבחינת חלומו של כל תושב - אורח חיים יותר איכותי, בריא, כלכלי וחיוני. ארגונים כמו המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אדם טבע ודין, מרחב ואחרים, היו מהראשונים להוביל את הגישה הגורסת כי תנאים של צפיפות עירונית, עירוב שימושים, הגברת נגישות ותחבורה, הוזלת יוקר המחיה ומגוון תרבותי הם הכרח לקיומה של חברה עירונית תוססת ובריאה המממשת את תפישת הקיימות. נציגיהם נלחמים על תפישות אלה במוסדות התכנון ומקפידים לחשוף עוולות שבתכנון מוטה פלישה לשטחים פתוחים ציבוריים, בנייה בצפיפות נמוכה ומוטת מגזר סוציו־אקונומי גבוה, בנייה על חופים ציבוריים ותוכניות שמשרתות פלח ציבורי מסוים ויוצרות נזקים מבחינה כלכלית, שימוש יתר ואופן הקצאה של משאבים.

כך, באחרונה פירסמה המועצה לבנייה ירוקה, יחד עם קואליציית ארגונים, מסמך יסוד המגדיר מהי שכונה ירוקה ובה הושם דגש רב על יצירת מרקם עירוני המכיל בתוכו עירוב שימושים שבו התושבים נהנים משטחי מסחר, בילוי ותעסוקה יחד עם מגורים. שכונה שבה ציפוף נכון של התושבים מונע הקמת תשתית בזבזנית ומיותרת של כבישים, לצד פיתוחה של תחבורה ציבורית נאותה המצמצמת שימוש ברכב פרטי. מקום המכיל פסיפס אנושי מגוון בתנאי חיים איכותיים המונעים ניכור ומצמצמים אי־שוויון, וכן מאפשרים נגישות גבוהה מצד כולם לשטחים ציבוריים להנאה ונופש, כמו חוף הים. זאת, לצד נושאים של חיסכון במשאבים והתייעלות כלכלית.

ישראל לוקה בתפישה התכנונית שלה. הלחץ הציבורי האדיר המופעל על מקבלי החלטות לספק מענה לביקוש לדיור והוזלת יוקר המחיה, מוביל לשורה של החלטות פזיזות שלא מסתכלות מעבר לזמן הקרוב ועולות בנזקים לשנים. הקמתן של ערי פריפריה נוספות ובנייה מאסיבית של שכונות חדשות על חשבון חיזוק מרכזים עירוניים קיימים בהתחדשות עירונית בת קיימא רק יחריפו את הנזקים התכנוניים הקיימים. הדרתם של הגורמים המתריעים מפני החלטות תכנוניות שגויות ומזיקות, כמו ההרחקה מהוועדות המחוזיות, רק מעצימה את ההשלכות של המדיניות הקיימת.

אמת, במצב אידיאלי אין צורך בשומרי סף, מתווי דרך במוסדות התכנון. מוטב שאדריכלים, אנשי מקצוע ונציגי רשויות ייצגו בעצמם את האינטרסים המדוברים. אלא שהמציאות מוכיחה אחרת. רק עתה, עם התפוצצות פרשת הולילנד, הוכחה הסכנה בקבלת החלטות במחשכים, ללא שקיפות, בייצוג אינטרס צר.

הולילנד לא לבדה. בהיעדר יכולת ליישם מצב אידיאלי זה, יש להשיב את נציגי הסביבה והקיימות כחלק אינטגרלי מקבלת החלטות במוסדות התכנון ולהפסיק בדיון הארכאי והפרימיטיבי.

הכותבת היא יו"ר המועצה 
הישראלית לבנייה ירוקה

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות