התחרות תגיע מהתעשייה הקטנה בישראל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התחרות תגיע מהתעשייה הקטנה בישראל

בכל הקשור לתעשיית המזון, הסיבות העיקריות לריכוזיות הן השוק הצרכני הקטן יחסית, מגבלות טריות, שמחייבות קרבה גיאוגרפית של היצרן לשוק, וחסמי כשרות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חתם באחרונה על החלטת ממשלה שמטרתה אינה פתרון בעיית הגרעין האיראני או הסדרת ניהול הנמלים בישראל, אלא הקלות נוספות ליבוא מוצרי מזון יבשים.

שלוש שנים עברו מאז המחאה החברתית, ונראה כי הממשלה נחושה מתמיד להביא להפחתת יוקר המחיה. מרבית המאמצים נעשים במטרה להביא להגדלת התחרותיות במשק באמצעות הפחתת חסמי יבוא. ההיגיון הכלכלי קיים: המשק הישראלי ריכוזי, ולכן יש לעודד תחרות. יבוא תחרותי יביא בהכרח להפחתת מחירים ולהגדלת ההיצע, ויחייב את התעשייה המקומית להתייעל ולהיות תחרותית וזולה יותר.

אך האם המשק הישראלי אכן סגור ליבוא? הבנק העולמי בשיתוף קרן המטבע העולמית מפרסם את המדד המרכזי והמקובל ביותר לחופש היבוא, Overall Trade Restrictiveness Index. מנתונים שעיבדה חברת המחקר הבינלאומית Lexidale עולה כי לפי הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום השישי בעולם (מתוך יותר מ–100 מדינות שנבדקו) בחופש היבוא שלה.

על פי הממצאים, ישראל היא דווקא מדינה חופשית מאוד ליבוא - יותר מקנדה, ממדינות האיחוד האירופי ומארה"ב - וגם העלויות המושתות בה על היבוא הן מהנמוכות בעולם. לפי מדד עשיית עסקים (Doing Business) שעורך הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום 13 מתוך 189 בבחינת הביורוקרטיה הכרוכה באישורים הנדרשים ליבוא (בישראל נדרשים ארבעה טפסים בלבד). במדד העלויות ליבוא מכולה, ישראל מדורגת במקום החמישי מתוך 189 מדינות. יתר על כן, בדיקות שנעשו מעידות כי יוקר המחיה בישראל אינו פוסח גם על מוצרים מיובאים, שבהם התחרות חופשית לחלוטין, כמו למשל, סכיני גילוח.

בכל הקשור לתעשיית המזון, הסיבות העיקריות לריכוזיות הן השוק הצרכני הקטן יחסית, מגבלות טריות, שמחייבות קרבה גיאוגרפית של היצרן לשוק, וחסמי כשרות. בתנאים אלה, המטבע מצוי מתחת לפנס: עידוד התחרות דווקא בתוך ישראל, באמצעות חיזוק התעשייה הקטנה והבינונית, עשוי להיות המענה האפקטיבי לחסמים אלה.

הפוטנציאל גדול, שכן חלקה של התעשייה הקטנה והבינונית בתעשייה הישראלית מגיע לכ–75% ממספר המפעלים, אבל היא מייצרת 20% בלבד מהמוצרים. פריון התעשייה הקטנה והבינונית הוא כמחצית מזה של המפעלים הגדולים, וההשקעות בהון ובחדשנות בתעשייה הקטנה נמוכות מאוד. חלקה של התעשייה הקטנה באשראי לתעשייה הוא כ–10% בלבד.

המצאת פתרונות אשראי, עידוד חדשנות, יצוא, הגדלת הפריון וסיוע בהשקעות הון יביאו לתנופת ייצור בתעשייה הקטנה והבינונית. הגדלת חלקה של התעשייה הקטנה בפעילות המשקית תביא להגדלת התחרותיות ותשפיע על רמת המחירים באופן מתמשך. יתר על כן, עידוד פעילות הייצור המקומית יסייע בפיתוח מנועי הצמיחה והתעסוקה העתידיים.

מן הראוי שההחלטה הבאה שעליה חתום ראש הממשלה תהיה החלטה על יצירת תנאים לחיזוק התחרות בתוך המשק הישראלי והגדלת חלקה של התעשייה הקטנה והבינונית בפעילות המקומית.

הכותב הוא יו"ר הוועדה לתעשייה קטנה ובינונית בהתאחדות התעשיינים ובעלים ומנכ"ל של כמה מפעלים

אייל טואג
אייל טואג
אייל טואג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות