למה למחזר אם אפשר לא לייצר

מחירי המשקאות, שמהם צריכים להרוויח גם היצרניות וגם הקמעונאים, הכניעו את הצרכנים

אפי אשל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפי אשל

תחום הקמעונות בישראל, כמו בעולם המערבי כולו, עוסק באחרונה בטלטלה שחווה שוק המשקאות הקלים. מכירות המשקאות הקלים ירדו בשנה האחרונה ב–8.7%. המכירות של החברה המרכזית למשקאות ירדו ב–12.4%, של יפאורה ב–3.3% וטמפו ב–1.4%. חיזוק בינלאומי למגמה זו מגיע מכיוון קוקה קולה העולמית. מדו"חות החברה שפורסמו לפני כשבועיים עולה כי לראשונה זה 14 שנה, נרשמה ירידה במכירות בעולם. בארה"ב, אירופה ומקסיקו - שווקים גדולים שלה - המכירות צנחו בחדות.

את הירידה במכירות המשקאות הקלים מייחסים בדרך כלל לטרנד הבריאותי השוטף את העולם ולמאבק במגפת ההשמנה. ואולם מאחר שגם המכירות של המשקאות המוגזים הדיאטטיים יורדות, הסיבה האמיתית שמאחורי המספרים היא לא רק הבריאות, אלא הכיס של הצרכן. שלוש שנים חלפו מאז אותו קיץ מפורסם של מחאה חברתית, שאליה אנו אוהבים לשוב בערגה בכל פעם שמדובר ביוקר המחיה, ונדמה כי המסרים על הוצאות משק הבית הגבוהות, הריכוזיות והחמדנות של יצרניות המזון, הגיעו סוף־סוף לקטגוריית המשקאות הקלים.

הצרכנים בישראל, כמו עמיתיהם בעולם, מאסו בתשלום הגדל על משקאות קלים. מחירי המשקאות, שמהם צריכים להרוויח גם היצרניות וגם הקמעונאים, הכניעו את הצרכנים. במקסיקו לדוגמה, נכנס לתוקף מס על שתייה קלה, שהוביל לצניחה במכירות. המס אמנם נועד להילחם בשיעורי ההשמנה, אך המשקה לא נהפך פתאום לטעים או בריא פחות. הוא פשוט התייקר. את ניצני השינויים בהרגלי הצריכה ראינו כבר לפני חמש שנים בתחום המים. בחמש השנים האחרונות הישראלים קונים פחות מים בבקבוקים וצורכים יותר מי ברז מסוננים. אם אז המים בבקבוקים היו 65% ממי השתייה שלגמו הישראלים, ומי הברז הסתפקו בנתח שוק של 35%, כיום המגמה התהפכה.

בקבוקי משקה למיחזור צילום: אייל טואגצילום: אייל טואג

תופעה דומה מתרחשת לנגד עינינו גם בתחום המשקאות המוגזים. אנו עדים לירידה בקניית משקאות קלים בבקבוק ולעלייה חדה בהכנתם בבית. שוק המשקאות הקלים בישראל ובעולם עובר מהפך בהיבטים של עלויות צריכה, בריאות ואיכות הסביבה. הצרכן נהפך למודע ומחושב יותר כשזה מגיע לארנקו, וכפי שהטרנד הבריאותי סוחף את העולם, כך גם זה האקולוגי. מדי שנה מייצרת תעשיית המשקאות הקלים טונות של פסולת, ויותר מ–340 מיליארד בקבוקים ופחיות אינם עוברים תהליך מיחזור, שכן רובם מושלכים לפח ומגיעים למטמנה. מכאן נובעת ההבנה של הצרכנים המודעים לסביבה שלא לצרוך אותם כלל. תהלכי הייצור, השינוי והמיחזור פולטים מזהמים שפוגעים בסביבה, וכיום הצרכנים כבר יודעים לשאול למה בכלל למחזר אם אפשר מראש לא לייצר.

השינוי בהרגלי הצריכה לא היה צריך לתפוס את השוק הקמעוני בהפתעה. כאמרת חברת הסלולר ששברה את אחד השווקים היקרים שידענו בישראל, הצרכן לא אוהב להיות פראייר. הוא לא רוצה לשלם ביוקר על מה שאפשר להכין בבית בזול, הוא לא רוצה לגדל את ילדיו עם משקאות ממותקים כשניתן לצרוך משקאות זהים מופחתי סוכר, והוא לא רוצה לסחוב בקבוקים אם אפשר לעשות פלאים ממי הברז שלו. מסקנות הרבעון האחרון בשוק המשקאות הקלים צריכות להיות לקח לכל יצרן שהוא: הצרכנים כבר לא מתחייבים לשישיות בקבוקים - רק לעולם בריא, ירוק ובעיקר זול יותר.

הכותב הוא מנכ"ל סודהסטרים ישראל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker