מהפכה מוניטרית עולמית בדרך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכה מוניטרית עולמית בדרך

כסף ומערכות מוניטריות יכולים וצריכים להיות מכוונים לשירות האינטרסים הרחבים של הציבור והחברה, ולא רק של האליטה העשירה

29תגובות

הבנק המרכזי הבריטי פירסם ב–14 במארס מחקר שכותרתו "יצירת כסף בכלכלה המודרנית", ויצא נגד התיאוריה הכלכלית האורתודוקסית.

המחקר טוען שבנקים יוצרים כסף ולא פועלים כמתווכים המלווים את פיקדונות החוסכים, ושמושג "מכפיל הכסף" בספרי הלימוד בכלכלה מוטעה. כמה שבועות לאחר מכן, פירסם מרטין וולף, עורך משותף ופרשן כלכלי ראשי ב"פייננשל טיימס" מאמר בשם "לשלול מבנקים פרטיים את הכוח ליצור כסף". וולף מאמץ במאמר את התיזות של הבנק המרכזי בבריטניה, וקורא לתת למדינה את המונופול על יצירת כסף.

לפי התיאוריה הכלכלית המקובלת, אנשים חוסכים ומפקידים את כספם בבנקים, שנדרשים להחזיק חלק קטן מכסף זה כרזרבה בבנק המרכזי, ויכולים להלוות פי כמה מהכסף שהופקד בהם לצרכנים או ליזמים שרוצים להשקיע אותו במיזם רווחי. הבנקים פועלים כמתווכים בין מי שיש לו כסף לבין מי שזקוק להלוואה. ההלוואות מוגבלות על ידי פיקדונות הציבור בבנקים, ויחסי הרזרבה הנקבעים על ידי הבנק המרכזי.

הבנק המרכזי הבריטי טוען כי מודל יחס הרזרבה שגוי, ומדובר במיתוס, והתהליך למעשה הפוך. המחקר טוען כי בנקים מסחריים פרטיים אינם פועלים פשוט כמתווכים, אלא מייצרים כסף יש מאין באמצעות הלוואות שהם נותנים, ללא תלות אמיתית בהיקף הרזרבות, והלוואות אלה יוצרות את הפיקדונות. כמות הכסף שנוצרת במשק תלויה בביקוש להלוואות ולאשראי, והריבית, שהיא המחיר של היצע האשראי, הנקבעת על ידי הבנק המרכזי, משפיעה על הביקוש להלוואות.

בישראל, הבנק המרכזי משפיע על כמות הכסף בשוק משיקולים של מדיניות מוניטרית דרך קביעת שערי ריבית שתיצור אינפלציה נמוכה ויציבה יחסית. המפקח על הבנקים דואג ליציבות הבנקים ומגביל את כמות הכסף שהם יכולים להלוות, ובכך לייצר כסף חדש, בעיקר דרך דרישות הלימות הון, וכן דרך הגבלת כמות ההלוואות לענפי משק שונים, הגבלת סוגי ההלוואות וכו'.

מהמחקר הבריטי עולה השאלה: איך ומדוע הפרטנו את ייצור הכסף? איך הגענו למציאות שבה בנקים מסחריים־פרטיים יוצרים כסף וקובעים את כמות הכסף בשוק על פי שיקולי הרווח או הצמיחה שלהם בלבד?

בלומברג

בעוד שמגזר הפיננסים מנצל כיום את המערכת המוניטרית לרווח פרטי, הרי שבניהול נכון המערכת המוניטרית יכולה לאפשר לחברה לעשות מה שצריכים ורוצים לעשות. כסף ומערכות מוניטריות יכולים וצריכים להיות מכוונים לשירות האינטרסים הרחבים של הציבור והחברה, ולא רק של האליטה העשירה.

אם אנו רוצים להחזיר את המערכת המוניטרית לשירות הציבור, אם אנחנו רוצים להכפיף את האליטה של מגזר הפיננסים לאינטרסים של החברה והמשק בכללותו, חייב להיות פיקוח דמוקרטי ודין וחשבון של המערכת. חייבים להחזיר את ייצור הכסף למדינה.

וולף טוען שהתלות ההדדית בין המדינה לבנקים, שיכולים ומייצרים כסף, היא המקור לחלק גדול מחוסר היציבות של הכלכלות במערב, וזה יכול וצריך להיפסק. וולף מציע שתי אפשרויות לשינוי: השינוי המינימלי ישאיר את הבנקאות במידה רבה כפי שהיא כיום. ואולם הפיקוח עליה יהודק ויבטיח שחלק גדול יותר ממאזני הבנקים ימומן בהון עצמי או בחוב אמין. השינוי מרחיק הלכת יותר הוא שהמדינה תיקח לעצמה את המונופול של יצירת כסף.

וולף מציין את קווי המתאר של ההצעה: ראשית, המדינה ולא בנקים, ייצרו את כל כסף העסקות, בדיוק כפי שהבנק המרכזי מייצר כיום מזומנים. מצד שני, הלקוחות יהיו הבעלים של הכסף בחשבונות העסקה, וישלמו לבנקים עמלה עבור ניהולם. שנית, בנקים יכולים להציע חשבונות השקעה, שיספקו הלוואות, אבל הם יוכלו להלוות רק את הכסף שהושקע בפועל על ידי לקוחות. רגולטורים עשויים לתבוע דרישות הון עצמי ודרישות זהירות אחרות מחשבונות כאלה.

שלישית, הבנק המרכזי ייצר כסף חדש לפי הצורך, כדי לקדם צמיחה לא אינפלציונית. החלטות על יצירת כסף יילקחו על ידי ועדה בלתי תלויה בממשלה, כפי שקורה כיום. לבסוף, הכסף החדש יוכנס למשק בארבע דרכים: כדי לממן את הוצאות ממשלה במקום מסים או גיוס הון; כדי לשלם תשלומים ישירים לאזרחים; כדי לפדות חובות קיימים, ציבוריים או פרטיים; וכדי לתת הלוואות חדשות דרך בנקים או גופים מתווכים אחרים. כל המנגנונים האלה יכולים וצריכים להיות שקופים. קשה להמעיט מחשיבות הקריאה של וולף מעל דפי ה"פייננשל טיימס" למהפיכה מוניטרית.

הכותב הוא חוקר במרכז חזן במכון ון־ליר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות