כמה עשירים הישראלים? השד יודע

התפלגות העושר היא רובד בסיסי וחשוב ביותר כדי להבין את מצבה של החברה

אלי גרשנקרוין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלי גרשנקרוין

ספרו של הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי, "ההון במאה ה–21", מסעיר את הדיון הציבורי ברחבי העולם ובישראל. על פי פיקטי, ב–200 השנים האחרונות גדלה התשואה על ההון בעולם בקצב מהיר יותר מקצב הצמיחה של הכלכלה, כחלק מתהליך קבוע המובנה במבנה הכלכלי העולמי המוכר לנו. התוצאה הבלתי נמנעת של התהליך הזה היא יצירת פערים חברתיים מתרחבים, הגדלה של האי־השוויון ויצירת חברה שנהפכת מעמדית ומקוטבת יותר באופן עקבי. לטענתו, העשורים האחרונים של המאה ה–20 היו לא יותר מחריגה סטטיסטית, שבהיעדר שינוי - המבנה הכלכלי הקיים צפוי להמשיך ולתקן לרעת מרבית אוכלוסיית העולם.

אחת הסיבות המרכזיות לכך שמחקרו של פיקטי מעורר תשומת לב רבה והתייחסות רצינית גם ממוקדי ההשפעה של הכלכלה העולמית היא שמדובר במחקר אמפירי בעיקרו. האופנה הרווחת בשנים האחרונות במחלקות לכלכלה היתה להעדיף מודלים תיאורטיים ומופשטים על פני עבודה אמפירית עם נתונים. מחקרו של פיקטי (ושותפו למחקר, עמנואל סאז) התבססה על עבודת נמלים ארוכה ומורכבת של איסוף וניתוח נתוני עושר והכנסות מכל העולם. התוצאה היא מסד נתונים מונומנטלי, שאיפשר לפיקטי לצייר תמונה ברורה של המגמות העיקריות בחלוקת המשאבים בעולם.

הכלכלן תומאס פיקטיצילום: אי–פי

כאן אנו מגיעים לבעיה הכאובה באמת. מה ניתן ללמוד מספרו של פיקטי על הכלכלה הישראלית, על עתידה או על הפתרונות הדרושים לנו כדי להתמודד עם האי־שוויון הגובר גם אצלנו? פחות ממה שישערו רבים. הסיבה פשוטה: בניגוד לארה"ב או לצרפת, בכל הנוגע לממדי האי־השוויון, אין כיום במדינת ישראל מספיק נתונים להבנת המצב לאשורו. אמנם ידוע לנו כי לפי נתוני ההכנסות, ישראל נמצאת במקום החמישי ברמת האי־שוויון בהכנסה בקרב מדינות OECD, אבל מה מצבנו ביחס להתפלגות העושר בחברה, העשויה להיות שונה מהותית מחלוקת ההכנסות ורלוונטית לא פחות להבנתנו את הפערים ואת ממדי האי־שוויון בישראל? מתברר שאת זה אף אחד לא יודע.

למרבה ההפתעה, עד כה לא בוצעה שום מדידה שיטתית של התפלגות הנכסים בישראל, מלבד סקר רכוש שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשנות ה–60. התוצאה היא שאנחנו נמצאים כיום באפלה בכל הנוגע לידע שלנו על התפלגות העושר בישראל - מלבד הערכה כי האי־שוויון בהכנסות מחוויר לעומת האי־שוויון בעושר.

חשוב להבין שהתפלגות העושר היא רובד בסיסי ביותר כדי להבין את מצבה של החברה. חברה שבה מתקיים אי־שוויון עצום בחלוקת העושר תמשיך להיות כזו לאורך זמן, גם אם חלוקת ההכנסות בה שוויונית יחסית. מידע זה יכול וצריך לשמש גם את קובעי המדיניות בבואם לקבוע כלים לטיפול בעוני ובאי־שוויון.

בשנה האחרונה התחילה הלמ"ס לערוך סקר נכסים (במדגם), שמטרתו להתחיל לייצר את אותו בסיס נתונים - אך אין מדובר בתהליך קצר. בהיעדר נתונים אלה, אין בידינו ובידי קובעי המדיניות במדינת ישראל הכלים הנדרשים להבנה ולהתמודדות עם האי־השוויון. האצת בנייתם של מסדי הנתונים הכרחית כדי שנתחיל להתמודד עם בעיה אקוטית זו, שדורשת שינויים מוניטריים, מבניים וחברתיים ארוכים ומרחיקי לכת.

הכותב הוא מנהל המכון לרפורמות מבניות, לקידום המחקר הכלכלי־משפטי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker