ניהול תקין בעמותות - כמו בחברות ציבוריות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניהול תקין בעמותות - כמו בחברות ציבוריות

בימים אלה מונחת לאישור סופי הצעת חקיקה בעניין תיקון לחוק עמותות וחברות לתועלת הציבור ■ המהפכה שמביא עמו התיקון החדש למגזר השלישי היא בהחלת מדיניות הדומה להתנהלותן של חברות ציבוריות

בימים אלה מונחת לאישור סופי הצעת חקיקה בעניין תיקון לחוק עמותות וחברות לתועלת הציבור. הצעת החוק בדרכה לקריאה שנייה ושלישית וצפויה להתקבל בקרוב, לאחר דיונים ממושכים בוועדת החוקה בכנסת .

המהפכה שמביא עמו התיקון החדש למגזר השלישי היא בהחלת מדיניות הדומה להתנהלותן של חברות ציבוריות. כפי שהמחוקק מצא לנכון בתיקון 16 לחוק החברות, לשפר את הכלים ליישום ממשל תאגידי, כך גם החקיקה הצפויה מתייחסת להחלת הממשל התאגידי על חברות לתועלת הציבור (חל"צ) ועמותות.

המטרה של כללים אלה היא לסייע בניהול תקין ולהגביר את השקיפות והנגישות. בכלל זה, הרחבה והתאמה של סמכויות פיקוח לרבות דרישת מידע, הגברה והתאמה של סמכויות אכיפה מנהלית וסמכויות חקירה של הרגולטור, וכן הסדר לפרסום דיווחים ועיון בתיקים לציבור.

חשוב לזכור כי בעלי העניין של תאגידי המגזר השלישי, המונה עשרות אלפי עמותות, הם הציבור כולו, שעבורו פועלים התאגידים וממנו הם ניזונים - לרבות תורמים ומתנדבים, מקבלי שירותים, אזרחים ומשלמי המסים. המסר בתיקון לחוק הוא שעיסוק בכספי ציבור הוא ערך עליון ויש להיזהר ביותר בטיפול בו, בדומה לחברות ציבוריות.

התיקון יתבטא בשינוי תפיסתי והתנהגותי הן מצד הרגולטור - רשם העמותות ורשם ההקדשות במשרד המשפטים - והן מבחינת העמותות והחל"צ. העמותות יידרשו לשקיפות רבה יותר, לאיוש של בעלי תפקידים נוספים, כמו החובה למנות מבקר פנים בעמותות, שהכנסותיהן גבוהות מ–10 מיליון שקל בשנה. כמו כן, יורחבו הסמכויות והדרישות החלות על ועדת הביקורת שלהן, שנדרשות מעתה לבחון את אופן בדיקת הליקויים בתפקוד העמותה ולהציע דרכים לתיקונם - תוך התייעצות עם המבקר הפנימי ורואה החשבון המבקר. הוועדה תקבע אמות מידה ותאשר פעולות מהותיות ועסקות חריגות.

חידוש חשוב ומהפכני: הרגולטור יידרש לשינוי מעמדו מאוכף בלבד לגורם מלמד, מנחה ומסייע - כזה הנותן מענה בהיר ומהיר לעמותות. לפי מודל זה, הלקוח מבריטניה, אחריות הרגולטור אינה רק באכיפה וענישה, אלא גם בחינוך וייעוץ, תוך מחויבות ללימוד והנחיה במתן הדרכות ומענה מספק לשאלות. הרגולטור יפרסם באינטרנט, בין השאר, פירוט של כל התשלומים שמשלמת העמותה לחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בלא ציון שמותיהם.

הרגולטור יוכל מעתה לדרוש מידע רב יותר, לפקח, לחקור ולאכוף - תוך קיצור הליכים שנדרשו עד כה, בלא הפעלת התערבותו של בית המשפט. כמו כן, הרגולטור רשאי למנות מפקחים ובודקים חיצוניים מטעמו, שיוסמכו לדרוש מההנהלה, מהעובדים ומכל מי שקשור אליהם כל מידע רלוונטי. בנוסף, לרשמים תינתן אפשרות לפתוח בחקירה מנהלית נגד עמותות שעל פי החשד פועלות שלא כחוק - בדומה לרשות ני"ע, רשות הגבלים עסקיים ורשות המסים.

תיקון החוק מעניק כוח רב לרגולטור להתערב בפעילות בגופים שיש לגביהם חשד של התנהגות לא תקינה. עם זאת, יש להיזהר ולהפעיל במידתיות את הכוח הטמון בהרחבת הסמכויות, תוך הפעלת איזונים ובלמים בדגש על התמהיל העדין שאליו התכוון המחוקק, בשילוב בין לימוד והנחיה לבין פיקוח ואכיפה.

גם בעלי התפקידים בעמותות ובחל"צ, למרות היותם מתנדבים ברובם, מחויבים באחריות רבה יותר בניהול השוטף. מה שאומר, בין השאר, כי נדרש שילוב של בעלי הבנה, כישורים ויכולת מוכחת - בדיוק כפי שנדרש מדירקטורים בחברות ציבוריות.

הכותבת היא שותפה־מנהלת במשרד רואי החשבון שטרק את שטרק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות