הגיע הזמן לאמץ את מודל העיר החכמה

הערים בישראל יכולים לחבור בזמן למגמה העולמית של הערים החכמות - ולהתמודד מבעוד מועד עם האתגרים החברתיים והסביבתיים שבפתח

ברק גולדשטיין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

16 ערים בעולם – בהן דאבלין ודאלאס – התבשרו באחרונה כי בקרוב יעברו מתיחת פנים טכנולוגית, כחלק מפרויקט הערים החכמות של יבמ.

במסגרת הפרויקט תשגר החברה מומחים שייעצו לראשי הערים כיצד לשדרג את השימוש בטכנולוגיה לצורכי ניהול יעיל יותר של התקציב העירוני, הפקת אנרגיה סולארית ושיפור איכות מי השתייה, שכלול מערכות התחבורה, שיפור מערכות אכיפת החוק ועוד. הפרויקט של יבמ מעורר עניין רב, אך למעשה אינו אלא המחשה נוספת לטרנד העולמי של הפיכת ערים ל"חכמות" מבחינה טכנולוגית וסביבתית.

מודל העיר החכמה נולד על רקע ההתמודדות עם אתגרי ההתחממות הגלובלית ולנוכח הנהירה של האוכלוסייה בעולם לערים. כבר כיום מתגוררת מרבית אוכלוסיית העולם בערים, ולפי נתוני האו"ם המספר יגדל כך שעד 2050 יתגוררו בערים 85% מהאוכלוסייה במדינות המפותחות ו–64% במדינות המתפתחות. האורבניזציה מובילה להיווצרות מגה־ערים בהן מתגוררים יותר מ–10 מיליון תושבים. לפי הערכות, עד 2025 יהיו בעולם 37 מגה־ערים - 22 מהן באסיה.

התרחבות הערים צפויה לגרור עמה דרישות חסרות תקדים בהיקפן בתחומי הדיור, התעסוקה, התחבורה, הרווחה, האנרגיה והסביבה. ניהול העיר ייהפך למורכב מאי־פעם, ויצריך מענה טכנולוגי משוכלל כדי לקבל מידע בזמן אמת ולספק שירותים ליחידות המרכיבות את התא המוניציפלי. קפיצת דרך טכנולוגית בניהול העיר היא המפתח להתמודדות יעילה עם האתגרים האורבניים. כשם שמודל הבית החכם נועד להקל בתפעול היישומים הביתיים על ידי חיבור המקרר, מכונת הכביסה והמיקרוגל לרשת האינטרנט והמובייל - כך מודל העיר החכמה נועד להעביר את המרחב העירוני לרשת.

מיזם האופניים להשכרה בתל אביבצילום: דודו בכר

לדוגמה, בסנטנדר שבספרד, שבה מתגוררים כ–200 אלף תושבים, הושק ב–2011 פרויקט עיר חכמה בהשקעה של כ-8.5 מיליון יורו. הרעיון היה להפוך את סנטנדר לעיר החכמה הראשונה באיחוד האירופי ולשמש פיילוט לערים נוספות בעולם. כחלק מהפרויקט עברו תשתיות העיר לשליטה של 20 אלף חיישנים אלקטרוניים - ולפי דו"ח האיחוד האירופי, המהלך הצליח מעל המצופה בייעול המערכות ובמתן השירותים.

סנטנדר לא לבד. קוריטיבה שבברזיל, שזכתה בפרס תכנון הערים של האו"ם, היתה עד תחילת שנות ה–70 עיר שוליים מזוהמת. ראש העיר ג'יימה לרנר, שמרגע כניסתו לתפקיד הבין שתכנון העיר מחדש יכול לשנות את מצבה הסוציו־אקונומי מהקצה אל הקצה, הפעיל תוכנית שבמרכזה עמדה נגישות לתחבורה ציבורית חכמה. כך, בתוך שלושה עשורים נהפכה קוריטיבה לגן עדן ירוק, עם מערך כבישים מהמפותחים בעולם, מרכזי מסחר והרבה אוויר נקי.

ובישראל? תל אביב עושה בשנים האחרונות מאמצים להפוך ל"ירוקה" ולמשוכללת יותר מבחינה טכנולוגית באמצעות תוכניות להפרדת אשפה, סלילת שבילי אופניים ומערכת תל אופן ופריסת רשת Wi-Fi עירונית. זהו מהלך מבורך, אך הגיע הזמן ליישם באופן מלא את מודל העיר החכמה בתל אביב ובערים נוספות בישראל.

לצורך כך, על האוצר לתקצב את משרדי המדע והגנת הסביבה כדי שיגבשו תוכנית לאומית ליישום מודל העיר החכמה - כפי שנעשה בהצלחה עם פרויקט הסייבר. במסגרת התוכנית, משרדי הממשלה יוכלו לקבוע סטנדרטים ולוחות זמנים להכנסת טכנולוגיות לשלטון המקומי, וכל רשות שתעמוד בהם תזכה למענקים.

כך נחבור בזמן למגמה העולמית של הערים החכמות - ונתמודד מבעוד מועד עם האתגרים החברתיים והסביבתיים שבפתח.

הכותב הוא שותף בקרן ההון סיכון Terra ומנכ"ל החממה TerraLab

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker